יום שני, 30 בינואר 2012

זה שיר פרידה...

"זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה... "
(מילים ולחן: שלמה ארצי)

זהו. הסתיים לו עוד סמסטר. סמסטר המסמל גם סיומה של תקופת הלימודים לתואר השני. באופן רשמי מסתיים גם תהליך הכתיבה בבלוג.

במשך אחד עשר החודשים האחרונים נכתבו 30 רשומות בנושאים שונים ומגוונים המתקשרים לשילוב הטכנולוגיות במערכת החינוך.

מעבר לנתונים היבשים, התקופה הזו בה התבקשתי לכתוב בבלוג נעשתה לתהליך.

בפוסט הראשון שלי ציינתי כי אני קצת חוששת וביקשתי כי הכתיבה תסייע לפיתוח דיון פנימי ומעמיק שיוביל להתפתחות מקצועית. אני מרגישה שהמשאלה התמימה שהבעתי אז התגשמה במלוא עוצמתה.

בתחילה, כתבתי בבלוג מתוך חובה והכרח ולא מתוך הנאה ורצון פנימי. הקושי המרכזי היה טמון בהבעת הקול האישי שלי ובפיתוח תהליכי חשיבה ובכללם חשיבה ביקורתית (ראו את הרשומה בנושא הרפלקציה ).

הצורך לרשום כל שבוע רשומה חדשה – יצר אתגר ורצון לזמן רעיון חדש וקול אישי מעניין ושונה. במבט לאחור ובקריאת כלל התוצרים שהועלו אני מגלה כי הדבר יוצר מנעד כתיבה מגוון המציג פנים שונות של תפיסותיי ואמונותיי המקצועיות.
בתחילת תהליך הכתיבה כל רשומה נכתבה בבת אחת, בפעם אחת יצא כל מה שביקשתי להגיד.

עם הזמן הפכה הכתיבה לתהליך. לאחר הרישום הראשוני שבתי אל הרשומה, הוספתי ושיניתי. אני מאמינה שבכך הפכה הכתיבה והתהליך שבצידה למשמעותי ועמוק בהרבה.

בחלוף הזמן, מבלי להרגיש הפכה הכתיבה לחלק ממני. כל כתבה בעיתון, כל נושא חדש המתקשר לטכנולוגיה התחבר באופן ישיר לרשומה הבאה. חיפוש אחר חומרים עשירים ומגוונים ליווה אותי בכל ימות השבוע. לעיתים חשתי כי הרשומה בוערת תחת ידי. הכתיבה הפכה לצורך. הבלוג הפך למקום לביטוי המחשבות והתהיות המקצועיות שלי וסייע בגיבושן.

ככל שעבר הזמן הפך פרויקט הרישום למקור גאוותי אותו אני חולקת עם מכרי ומשפחתי.

אולם, אני חשה כי השינוי המהותי הוא השינוי הפנימי- עברתי מלהאמין בתקשוב מערכת החינוך ללחיות זאת. אני בטוחה שהרישום השבועי אשר חייב אותי להישאר מעודכנת ורלוונטית סייע רבות לתמורה האישית שעברתי.

ומעל הכל – תודה!

תודה על ההזדמנות להעמיק בתכנים רלוונטיים שזימנו התמודדות עם היבטים שלא הכרתי ובכך סייעו להתפתחותי המקצועית.

תודה על התגובות שהחלו להגיע ושאיפשרו לי הרהור וחשיבה נוספת על התכנים אותם כתבתי והאירו את עיני.

תודה על במה לבטא את שבתוכי.

תודה על שמצאתי את הקול הפנימי שלי שהפך לברור ומשמעותי.

תודה על ההזדמנות.

בחרתי לסכם את פעילות הבלוג מאז ועד היום גם בדרך יצירתית-
באמצעות יצירת מפה רב ממדית ואינטראקטיבית המשקפת את התהליך כולו:



השירה הזו שנמשכה לכל אורך אחד עשר החודשים האחרונים, מגיעה כעת לקו הסיום.

מדובר בפרידה מבחינה רשמית, אולם אין אומר הדבר שכאן מסתיים תהליך הכתיבה.

בטוחני שאשוב ואכתוב מעל דפי הבלוג בכל פעם שאחוש צורך לביטוי עצמי.

נתראה בהמשך,

מורן


יום ראשון, 22 בינואר 2012

סרטונים במקום מורים?

באחד המפגשים בקורס "תקשוב ולמידה- סמינר" הציגה בפנינו ד"ר גילה קורץ חידושים טכנולוגיים ומחקרים שנעשו לאחרונה ואשר מתקשרים לתהליכי הוראה ולמידה.

אחד הפרויקטים שהוצגו היה הפרויקט של Salman Khan אשר בשנת 2004 החל לפרסם סרטונים קצרים וחינמיים ללימוד מתמטיקה. כיום, במאגר שהקים קיימים למעלה מ-2000 סרטונים בהם צופים מעל - 100 אלף איש ביום (להרחבה - ניתן לצפות בהרצאה של Salman Khan ב- TED). בימים אלו שוקדים על תרגומם של חלק מהסרטונים לעברית (מכללת קהאן בישראל).

המקבילה הישראלית לפרויקט של Salman Khan הינו אתר בשם "אני 10" המציג אף הוא סרטונים קצרים בנושאים שונים מתוכנית הלימודים במתמטיקה. כיום קיימים סרטונים על מרבית הנושאים הנלמדים בכיתות א'- ט' (כ- 690 סרטונים). השאיפה של יוזמת האתר, מאיה קלנר, היא לכלול סרטונים על כל נושאי הלימוד במתמטיקה עד כיתה יב'.

מדובר בפרויקט המממש ערכים נעלים של שיתופיות ונתינה ושמטרתו לסייע לתלמידים בצמצום פערים בתחום החשבון והמתמטיקה ( אורעד, י' , 26.12.2011) (להרחבה- ניתן לצפות בכתבה מערוץ 2).

פרויקטים אלו מגלמים את עיקרון השיתופיות בידע המהווה אחד המאפיינים המרכזיים של דור האינטרנט החדש המכונה ווב.2 (אורעד, י' 2010).

אין ספק שמדובר ביוזמות חינוכיות ברוכות. על צרכני הידע מוטלת המשימה לדעת כיצד ובאיזה אופן יש לצרוך ידע זה.

כאשר משמשים האתרים את הלומד לשם השלמת החומר או/ו ללמידה עצמאית בהתאם לקצב האישי, מדובר בתוספת חיובית עבורו העונה על צרכיו האישיים. 

בנוסף, צפייה מוקדמת בסרטונים מאפשרת לשנות את אופן ההוראה בכיתה לפעילה ומשמעותית תוך התבססות על הידע שרכשו הלומדים בלמידה המתרימה (Jackie Gerstein בתוך פורטל מס"ע).

אולם, כמדריכת אשכול האחראית על הטמעת התקשוב בשישה בתי ספר יסודיים אני עדה לכך שמורים משלבים את הסרטונים כחלק מתהליך ההוראה בזמן השיעור. הסרטונים המציגים מידע על נושא לימוד אינם מהווים ניצול נבון של הערך המוסף של הטכנולוגיה להוראה, אין בכוחם ואסור שיהוו תחליף להוראה של המורה בכיתה בזמן השיעור.

עם פתיחתו של ערוץ youtube המיועד לבתי הספר ועם הפצתו של הסרטון כאמצעי להוראה רצוי לקבוע מספר עקרונות לשילוב סרטונים ולבניית סרטונים חדשים כך שיתרמו לתהליך ההוראה והלמידה:

1. שימוש בסרטונים לשם למידה עצמאית- ניתן לזמן ללומד צפייה בסרטון אינפורמטיבי לשם למידה עצמאית בזמן השיעור או כשיעורי בית לשם חזרה על החומר הנלמד, למידה מתרימה או לשם הרחבת הידיעות.

2. מטלת צפייה- במידה ובחר המורה להקרין את הסרטון בזמן השיעור. עליו לזמן ללומדים מטלת צפייה המכוונת לפיתוח תהליכי חשיבה והפקת משמעות ללמידה מהצפייה בסרטון (אייל, ל', 2010).

3. בבניית סרטון חדש רצוי להוסיף על הידע האינפורמטיבי ולכלול שאלות החותרות לפיתוח החשיבה.

4. כחלק מתהליך הלמידה, יכולה קבוצת תלמידים להתמחות באחד מתחומי ההוראה ולהכין סרטון שיעלה לערוץ ה- YouTube. יתר התלמידים יצפו בסרטון שהכינו חבריהם, יגיבו לסרטון וישאלו שאלות שתשובתן אינה מופיעה בסרטון. פעילות מסוג זה מפתחת יצירתיות, חשיבה, שיתופיות וביקורתיות.

סרטון, טוב ככל שיהיה, אינו יכול להחליף את המורה. נכון לשלבו בהוראה כאשר הוא מוסיף, מפתח תהליכי חשיבה ומעשיר את התהליך הלימודי. גם הפעם, כמו בכל שילוב של טכנולוגיה בהוראה, תפקידו של המורה הוא בבחירת הסרטון המשרת את מטרות השיעור ואשר מנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה להוראה.

מקורות:
אורעד, י' (2010). למידה והוראה בסביבת ווב- 2. אוחזר ב- 9 בינואר 2012 מתוך http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper31/docs/05.pdf

אייל, ל' (2010). שלושה תרחישי הוראה- למידה- הערכה בכיתה מתוקשבת. אוחזר ב- 9 בינואר 2012 מתוך  http://sites.levinsky.ac.il/alonet9/index.php?option=com_content&view=article&id=12&Itemid=2

יום ראשון, 15 בינואר 2012

To be smart

תכנית התקשוב הלאומית, כפי שדובר וסופר כאן רבות אודותיה, מציידת את ביה"ס ברשת אינטרנט, את המורים במחשבים ניידים ואת הכיתות במקרנים. בנוסף, ישנם בתי ספר המקבלים ציוד תקשוב מתקדם. בבתי ספר אלו יצוידו גם התלמידים במחשבים ניידים.

אין ספק שמדובר בהתקדמות משמעותית בתקשוב בתי הספר!

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות המאפיינות את המאה ה-21, מתגלה פתאום העובדה כי המחשבים הניידים אינם מהווים טכנולוגיה חדישה. קיימות היום טכנולוגיות חדישות בהרבה, בעלות פונקציות הדומות במהותן לאפשרויות הגלומות במחשב הנייד, אשר כבשו זה מכבר את כלל החברה.

מדובר בטלפון חכם (smartphone).

ה- smartphone, המתפקד גם כמחשב, יכול לשמש, בין היתר, כאמצעי לניהול למידה ולניהול פדגוגי ולהנגיש מידע וחומרי למידה בכל מקום וזמן (בלאו, 2011).

אם העתיד כבר כאן, מדוע שלא נשתמש בו?

הרבה מהתלמידים בארץ מגיעים כבר היום עם ה- smartphone שלהם מידי בוקר אל בית הספר. בעתיד, אולי יחליט משרד החינוך לממן דווקא מכשיר זה על פני מימון מחשבים ניידים.

כך או אחרת, כבר היום יכול כמעט כל מורה לעשות שימוש ב smartphone-כחלק מתהליך ההוראה (מומלץ לפני כן לבדוק כמה טלפונים כאלה מצויים בכיתה ולבקש את רשות ההורים).

אפשרויות הגלישה ברשת ובכללן הגישה לספרים הדיגיטליים ואפליקציות הסלולאר יכולות להפוך את חווית הלימוד לאינטראקטיבית ומעניינת בהרבה (נטע בן שטרית ועמי סלנט, מתוך פורטל מס"ע).

להלן מספר דוגמאות לאפליקציות היכולות לקדם תהליכי הוראה ולמידה פעילים וחווייתיים:

1. אפליקציה ללימוד אותיות ה-א'-ב' בליווי ציורים, טקסט, שמע וסיפורים קצרים.

2. באופן דומה ניתן לכלול בשיעורי אנגלית בגילאים הצעירים אפליקציות ללימוד ה- ABC. (מתוך: ipps).

3. skyview- מאפשרת להשתמש ב- smartphone כטלסקופ על ידי שימוש ביכולות הGyro- ובכך לשמש מורים בשיעורי גיאוגרפיה. בשימוש באפליקציה מציג המכשיר את מפת הכוכבים ושמותיהם באופן אוטומטי ועל פי הכיוון אליו מכוון המכשיר- בהתמקמות על אחד הכוכבים ניתן לקבל ישירות על המסך מידע ויקיפדי.

4. Budget Planner או Out of. milk הינן אפליקציות המאפשרות עריכת רשימת קניות אינטראקטיבית, השוואת מחירים וניהול תקציבי. ניתן ליישמם בשיעורי המתמטיקה תוך חיבור לעולם האמיתי לשם לימוד הפרשים, אחוזים, בעיות מילוליות ועוד...

5. Space Physics הינה אפליקציה משחקית היכולה לשמש מורים לשם לימוד פיזיקת המרחב והדגמת תהליכי פעולה ותגובה של גופים בתנועה באופן חוויתי.

6. אפליקציה של edu.2 מהווה פלטפורמה לניהול למידה מרחוק ומאפשרת בניית מרכז משאבים שיתופי (הסבר לגבי אופן השימוש באפליקציה ניתן למצוא בבלוג של Graham glass.etc).

7. שימוש בטכנולוגיית ה- QR code מאפשרת קידוד של תכנים ושילוב משחקים בלמידה (ניתן לקרוא עוד בנושא שילוב QR code בהוראה בבלוג של אריאלה ובבלוג של אודי בשלובים)

הדוגמאות שהובאו כאן הן מצומצמות- מספר האפליקציות הקיים בשוק עצום והוא הולך וגדל מידי יום ביומו.

הרעיון המרכזי בשילוב הטכנולוגיה החדישה בהוראה, כדוגמת טכנולוגיית ה- smartphone, הוא שילוב מושכל ונבון המקדם תהליכי הוראה ולמידה.

תפקידו של המורה הוא בבחירה והערכה של אפליקציות המשרתות את המטרות הלימודיות. לשם התוויית התהליך הפדגוגי בזמן השיעור עליו לתת לתלמידים מטלת ביצוע/ חקר בהתבסס על ההתנסות באפליקציה. בתום הפעילות על התלמידים להגיש תוצר של תהליך הלמידה. בשיעור שכזה, על כל שלביו מושג הערך המוסף שבשימוש בטכנולוגיה להוראה.

אפשרויות הגלישה ברשת ואפליקציות ה- smartphone יכולות לתרום לחוויית הלמידה האינטראקטיבית ולהעצימה. גם הפעם, תפקידנו כאנשי הוראה הוא לאתר את המקומות בהם האפליקציה מסייעת ותורמת לתהליכי ההוראה והלמידה.

העתיד כבר כאן ממזמן...בואו נשתמש בו בתבונה.

יום ראשון, 8 בינואר 2012

תעביר את זה הלאה...

למידה מתוקשבת מוגדרת כתהליך הוראה- למידה אינטראקטיבי המעצים את יכולתו של הלומד באמצעות עושר המדיה ורשת האינטרנט (בלאו וברק, 2011).

מספר אלמנטים מרכזיים הנדרשים ליישום למידה מתוקשבת (קלי ושמיר, 2009):
1. הדגשת תהליכי למידה הבנייתיים.
2. זימון התנסות בתכנים מורכבים ועדכניים.
3. הכוונה ליצירת תוצרים עשירים ואיכותיים.
4. יצירת סביבה דינאמית ופעילה עבור הלומד בה נוצרות אינטראקציות חברתיות וקוגניטיביות המאפשרות שיתוף פעולה ותמיכה הדדית.

אלמנטים אלו אותם יש לשזור בלמידה מתוקשבת מחייבים את המורה לרכוש כלים טכנולוגיים חדשים ולהכיר מגוון רחב של יישומים טכנולוגיים העשויים לסייע ביישום משמעותי של התקשוב בהוראה.

אחד הכלים הטכנולוגיים המאפשרים יישום של משמעותי של למידה מתוקשבת ומאפייניה הוא ה – Glogster. זהו כלי פתוח וחינאמי המאפשר יצירת כרזה שיתופית.

ניתן לנצל את ה Glogster- לשם למידה בכל משימה בה ישנה חשיבות לייצוגים שונים של הנושא הנלמד.
כך למשל, יכול המורה להציג משימה כדוגמת הכנת פרסומת לנושא הנלמד. ביכולתו לכלול בהצגת המשימה מלל/ אודיו/ וידיאו/ קישורים ובכך לעשות שימוש בעושר המדיה. בתום הכנת המשימה עליו לשתף את קבוצת התלמידים.

כל תלמיד נכנס ל- Glogster ומוסיף את התייחסותו. מגוון האפשרויות העצום המצוי בכלי זה והאפשרות להוסיף טקסט בצורות שונות, מגוון רחב של אנימציות, סרטונים וקישורים מאפשרים ללומד הבעה באופן יצירתי ומכוונים ליצירת תוצרים עשירים ואיכותיים.

תוצר הפעילות המתקבל הינו תולדה של שיתוף פעולה בין כלל הלומדים היוצרים מגוון רחב של התייחסויות למטלה שניתנה להם. ה- Glogster מאפשר להוסיף טוקבקים בכרזה עצמה ובכך ליצור שיח ודיון בין הלומדים. בתום הפעילות מתקבל קוד embed המאפשר להטמיע את התוצר המשותף באתר/ בלוג הכיתתי.

ה- Glogster הוא דוגמה אחת מיני רבות לכלים החינמיים המצויים באינטרנט ואשר יכולים להעצים את ההוראה המתוקשבת.

אך האם ניתן לצפות מהמורה להכיר את מגוון הכלים הקיימים ואת השימוש הנכון והמיטבי בהוראה המתוקשבת?
איני חושבת שניתן לצפות לכך.

לדעתי, על מובילי התקשוב במערכת החינוך ומחוצה לה לאחד כוחות ולחתור ליצירת מאגר כלים שיתופי- כזה המנחה את המורה ביישום כל כלי וכלי וכולל דוגמאות הרלוונטיות ליישומו הלכה למעשה בהוראה.

תרשו לי להרים את הכפפה ולצרף מדריך לשימוש ב- Glogster. במדריך תמצאו מידע כללי על ה- Glogster, את מגוון האפשרויות הגלומות בו לשימושיו בהוראה והדרכה לגבי אופן השימוש בו.

בטוחני שקיימים עוד אינספור מדריכים שכאלו עבור כלים טכנולוגיים אחרים אותם ניתן ליישם בהוראה המתוקשבת.

מעל דפי הבלוג, אני קוראת ליצירת שיתוף פעולה ותמיכה הדדית לא רק בין הלומדים אלא גם בין כל העושים במלאכת התקשוב באשר הם- בואו ניצור יחד מאגר שיסיע למורים בעבודתם....

תעבירו את זה הלאה....

מקורות:
קלי, י' ושמיר, ע' (2009). הטמעת תרבות תקשוב בבית הספר. אוחזר ב- 13 בנובמבר 2011 מתוך
 http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/2_1.pdf

בלאו, א' וברק ע' (2011). האם תיווך גורמים עשוי לתרום לאופטימיזציה של למידה מתוקשבת. בתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמאיים: אור יהודה (עמ' 125-148).

יום ראשון, 1 בינואר 2012

לשלוח את החץ רחוק ככל האפשר...

מערכת החינוך בישראל, כמו גם מערכות חינוך באנגליה ובארה"ב מושפעות מתהליכי סטנדרטיזציה.

המהלכים ליישום מגמת הסטנדרטיזציה כוללים בקרה מרכזית על תוכנית הלימודים באמצעות מדדים חיצוניים ושיטות הערכה (2007 ,Volansky). פעולות הסטנדרטיזציה החלו מתוך רצון לקדם ולשפר את רמתם של הלומדים לשם ייצוג הולם במבחנים בינלאומיים.

        "צריך את הקשת החכמה והנכונה כדי לשלוח רחוק ככל האפשר את החץ"
ג'ובראן חליל ג'ובראן

האם הסטנדרטיזציה היא המפתח להצלחה? האם תהליכי חינוך התלויים במבחנים הם אלו אשר יובילו אותנו רחוק ככל האפשר?

הסטנדרטים מחייבים את צוותי ההוראה להתמקד בהכנה למבחן בלבד. לצערי, פעמים רבות הכנה זו באה על חשבון הכרות מעמיקה של המורה את תלמידיו, חינוך לערכים, שמחת הלמידה וחדוות ההוראה.

כמורה לחינוך מיוחד פסחו עלי כמעט לחלוטין מבחני ההערכה- מייצבים ומבחני פיזה. כך שהתאפשר לי להתרכז בכל תלמיד ותלמיד- הלך רוחו, צרכיו ויכולותיו. זהו היתרון שלי כמורה לחינוך מיוחד אל מול מורים במערכת החינוך הכללית. אני איני מחויבת לסטנדרטים- הם כן.

בשיחות עם מורים אחרים המלמדים במערכת החינוך הכללית אני שומעת סיפורים רבים המתארים את הקושי בהתמודדות היום יומית עם כיתות הטרוגניות, בעיות המשמעת הרבות והצורך להקדיש שעות הוראה יקרות לטיפול בבעיות אלה.

המציאות היום יומית המאפיינת את מרבית כיתות ההוראה במערכת החינוך בישראל אינה מעניינת את מכתיבי הסטנדרטים. כל הכיתות, ללא יוצא מן הכלל נבחנות במבחני המיצב. הציון המתקבל משקף את רמת הכיתה אולם בראש ובראשונה משליך על רמתה ויכולתה של המורה. לכן, אין זה פלא שמורות רבות מנסות להשפיע על ממוצע הציונים הכיתתי ומבקשות מהתלמיד "החלש" להישאר בבית ביום הבחינה.

יש שירימו גבה בפליאה על התנהלות זו של צוותי ההוראה. אולם, כיצד ניתן להאשימם? הם אלו אשר צריכים להביא הוכחות בלתי פוסקות באשר לכשירותם ואיכותם.

היינו רוצים להאמין לכל הפחות, שדרך הוראה דורסנית זו המתעלמת מהשונות הקיימת בכיתה ומתרכזת בהכנה אינטנסיבית למבחן תניב תוצאות ראויות. אולם, גם הפעם קופחת המציאות על פנינו!

מחקרים מעידים שמדינות הנוקטות בתהליכי סטנדרטיזציה אינן מצליחות להעלות באופן משמעותי את ממוצע הציונים (2007,Volansky).

זאת ועוד, ממחקר שנערך בבריטניה ב-2008 עולה כי התערבות הממשלה והכתבת הסטנדרטים מביאה לירידה באיכות ההוראה, הלמידה והעמקה בתוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים. 

מתגבשת ההבנה שהסטנדרטים אינם מהווים "הקשת החכמה והנכונה" שתוביל את מערכת החינוך ותלמידיה רחוק ככל האפשר...

אז מה הדרך הנכונה? לזנוח כליל את הרצון לבסיס ידע רחב ואיכותי המשותף לכלל התלמידים?

לא בטוח כלל. אחת ממערכות החינוך המצליחות לשלב בין רמה גבוהה של למידה, עמידה בראש טבלת ההישגים הבינלאומית והתייחסות ללומד וצרכיו, היא מערכת החינוך של פינלנד.

לפניכם כתבתו של מיקי רוזנטל בנושא:

מערכת החינוך בפינלנד מדגישה את התלמיד עצמו, צרכיו האישיים והשאיפה לתת לו כלים להתמודדות בעולם המשתנה המאפיין את החיים במאה ה- 21. היא מעדיפה תהליכים חינוכיים משמעותיים, למידה פעילה תוך התנסות, נטיעת ערכים והקשבה לצרכים האישיים של הלומד על פני תהליכי שינון וזכירה, השוואה תמידית ותחרותיות בלתי פוסקת.

כמו כן, מציבה מערכת החינוך הפינית את תהליך הכשרתו של המורה ואיכותו בראש סדר העדיפויות. תנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות להכשרת מורים גבוהים מאוד. כלל המורים הם בעלי תואר שני היבט המעניק יוקרה השווה למקצועות הרפואה והמשפטים. לכן, אין זה פלא שהפינים סומכים על צוותי ההוראה שהכשירו ואינם חשים צורך לדרג ולהשוות אותם ואת הישגיהם לבתי ספר אחרים (Garner,2011 בתוך: פורטל מס"ע).

על הדרך מצליחה מערכת החינוך הפינית לשמור על מקומה בראש טבלת ההישגים הבינלאומית מזה כעשור.

דוגמה זו של מערכת החינוך בפינלנד מדגישה כי טיפוח התלמיד, השקעה בתוכניות לימוד מגוונות ועשירות, השקעה במורה, אמונה בדרכו ובסמכותו ללא צורך לבחון שוב ושוב את הישגיו היא הקשת החכמה שיש בכוחה לשלוח את חץ מערכת החינוך רחוק ככל האפשר.