סרטונים במקום מורים?

באחד המפגשים בקורס "תקשוב ולמידה- סמינר" הציגה בפנינו ד"ר גילה קורץ חידושים טכנולוגיים ומחקרים שנעשו לאחרונה ואשר מתקשרים לתהליכי הוראה ולמידה.

אחד הפרויקטים שהוצגו היה הפרויקט של Salman Khan אשר בשנת 2004 החל לפרסם סרטונים קצרים וחינמיים ללימוד מתמטיקה. כיום, במאגר שהקים קיימים למעלה מ-2000 סרטונים בהם צופים מעל - 100 אלף איש ביום (להרחבה - ניתן לצפות בהרצאה של Salman Khan ב- TED). בימים אלו שוקדים על תרגומם של חלק מהסרטונים לעברית (מכללת קהאן בישראל).

המקבילה הישראלית לפרויקט של Salman Khan הינו אתר בשם "אני 10" המציג אף הוא סרטונים קצרים בנושאים שונים מתוכנית הלימודים במתמטיקה. כיום קיימים סרטונים על מרבית הנושאים הנלמדים בכיתות א'- ט' (כ- 690 סרטונים). השאיפה של יוזמת האתר, מאיה קלנר, היא לכלול סרטונים על כל נושאי הלימוד במתמטיקה עד כיתה יב'.

מדובר בפרויקט המממש ערכים נעלים של שיתופיות ונתינה ושמטרתו לסייע לתלמידים בצמצום פערים בתחום החשבון והמתמטיקה ( אורעד, י' , 26.12.2011) (להרחבה- ניתן לצפות בכתבה מערוץ 2).

פרויקטים אלו מגלמים את עיקרון השיתופיות בידע המהווה אחד המאפיינים המרכזיים של דור האינטרנט החדש המכונה ווב.2 (אורעד, י' 2010).

אין ספק שמדובר ביוזמות חינוכיות ברוכות. על צרכני הידע מוטלת המשימה לדעת כיצד ובאיזה אופן יש לצרוך ידע זה.

כאשר משמשים האתרים את הלומד לשם השלמת החומר או/ו ללמידה עצמאית בהתאם לקצב האישי, מדובר בתוספת חיובית עבורו העונה על צרכיו האישיים. 

בנוסף, צפייה מוקדמת בסרטונים מאפשרת לשנות את אופן ההוראה בכיתה לפעילה ומשמעותית תוך התבססות על הידע שרכשו הלומדים בלמידה המתרימה (Jackie Gerstein בתוך פורטל מס"ע).

אולם, כמדריכת אשכול האחראית על הטמעת התקשוב בשישה בתי ספר יסודיים אני עדה לכך שמורים משלבים את הסרטונים כחלק מתהליך ההוראה בזמן השיעור. הסרטונים המציגים מידע על נושא לימוד אינם מהווים ניצול נבון של הערך המוסף של הטכנולוגיה להוראה, אין בכוחם ואסור שיהוו תחליף להוראה של המורה בכיתה בזמן השיעור.

עם פתיחתו של ערוץ youtube המיועד לבתי הספר ועם הפצתו של הסרטון כאמצעי להוראה רצוי לקבוע מספר עקרונות לשילוב סרטונים ולבניית סרטונים חדשים כך שיתרמו לתהליך ההוראה והלמידה:

1. שימוש בסרטונים לשם למידה עצמאית- ניתן לזמן ללומד צפייה בסרטון אינפורמטיבי לשם למידה עצמאית בזמן השיעור או כשיעורי בית לשם חזרה על החומר הנלמד, למידה מתרימה או לשם הרחבת הידיעות.

2. מטלת צפייה- במידה ובחר המורה להקרין את הסרטון בזמן השיעור. עליו לזמן ללומדים מטלת צפייה המכוונת לפיתוח תהליכי חשיבה והפקת משמעות ללמידה מהצפייה בסרטון (אייל, ל', 2010).

3. בבניית סרטון חדש רצוי להוסיף על הידע האינפורמטיבי ולכלול שאלות החותרות לפיתוח החשיבה.

4. כחלק מתהליך הלמידה, יכולה קבוצת תלמידים להתמחות באחד מתחומי ההוראה ולהכין סרטון שיעלה לערוץ ה- YouTube. יתר התלמידים יצפו בסרטון שהכינו חבריהם, יגיבו לסרטון וישאלו שאלות שתשובתן אינה מופיעה בסרטון. פעילות מסוג זה מפתחת יצירתיות, חשיבה, שיתופיות וביקורתיות.

סרטון, טוב ככל שיהיה, אינו יכול להחליף את המורה. נכון לשלבו בהוראה כאשר הוא מוסיף, מפתח תהליכי חשיבה ומעשיר את התהליך הלימודי. גם הפעם, כמו בכל שילוב של טכנולוגיה בהוראה, תפקידו של המורה הוא בבחירת הסרטון המשרת את מטרות השיעור ואשר מנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה להוראה.

מקורות:

אורעד, י' (2010). למידה והוראה בסביבת ווב- 2. אוחזר ב- 9 בינואר 2012 מתוך http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper31/docs/05.pdf

אייל, ל' (2010). שלושה תרחישי הוראה- למידה- הערכה בכיתה מתוקשבת. אוחזר ב- 9 בינואר 2012 מתוך  http://sites.levinsky.ac.il/alonet9/index.php?option=com_content&view=article&id=12&Itemid=2