יום ראשון, 26 ביוני 2011

"האח הגדול" רואה ה-כ-ל!!!

לפני כשבוע בעודי משוטטת באינטרנט החלטתי להביע תמיכה בארגון מסוים, התחלתי למלא את פרטי האישים אולם נמלכתי בדעתי ברגע האחרון. בשעות אחר הצהרים מצלצל הטלפון האישי שלי מן הצד השני מדברים איתי אנשי אותו ארגון המבקשים ממני לחזור בי ולהירשם.


כיצד הם קיבלו את הטלפון שלי ופרטי האישיים? פשוט מאוד- דרך הפרטים שמילאתי באתר, על אף שלא סיימתי את תהליך ההרשמה והם אינם נשלחו.

ההפרה של כללי האתיקה ברשת מוכרים לי וגם אופייה של הרשת הדיגיטאלית ולמרות זאת הייתה לי זו הפעם הראשונה בה חשתי זאת על בשרי. פתאום הבנתי הלכה למעשה עד כמה המרחב המתוקשב פרוץ ועד כמה כל מידע קטן שאנו מכניסים, על אף שנדמה לנו שאין מי שרואה ועושה בו שימוש, עשוי לשמש כנגדנו.

הסיטואציה הזו הדגישה בפני ביתר שאת את הצורך לחנך את הדור הדיגיטאלי להבנת ושמירת הפרטיות שלו. כמי שפתחה כרטיס משתמש מיוחד בפייסבוק על מנת לתקשר עם תלמידיה אני עדה לאופן התקשורת שלהם- כיום בעזרת הגדגאט' של האייפון הם מדווחים על מיקומם בכל רגע ורגע, ממלאים פרטים בכל הגרלה המבטיחה להם זכייה בטוחה ומאשרים כל אדם אשר מציע להם חברות. למעשה, בני הנוער בימינו חושפים פרטים אישיים אשר עשויים לסכן את ביטחונם האישי.

משרד החינוך גורס, כי יש לחנך את הלומד לניצול המידע הזמין ברשת באופן ביקורתי תוך שמירה על כללי הזהירות, היושר והכבוד לזולת וכלפי המידע תוך שמירת זכויות יוצרים (משרד החינוך, 2011). אולם, למרות המודעות הקיימת לצורך בהקניית מיומנויות של נטיקה ורצונה של מערכת החינוך לקדם מודעות זו, תלמידנו טרם הפנימו זאת.

לדעתי, על המורים להשתמש בדרכים רבות ומגוונות לשם הטמעת מיומנות זו- שכן כפי שמסייעים לילד ללמוד לחצות את הכביש בבטחה לשם שמירה על ביטחונו, יש לחנך לשמירה על כללי הזהירות ברשת.

היום, יותר מתמיד עלינו לזנוח את אופן ההוראה ונושאי ההוראה המסורתיים ולעבור להקניית מיומנויות הרלוונטיות יותר למאה ה- 21. אחת המיומנויות המרכזיות היא האתיקה ברשת (נטיקה). לכן יש להורות נושא זה בדומה לאופן ההוראה של מקצועות השפה והמתמטיקה וליצור יחידת הוראה שלמה אודות הצורך באתיקה ברשת שם יתנסו התלמידים בלמידה חוויית תוך פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות. כמו כן, יש להוסיף ולשוחח עם התלמידים על נושא זה ולזמן להם מצבי התמודדות שונים הנעשים תחת פיקוחו של המורה. למעשה, הזהירות הנדרשת ברשת צריכה להיות שזורה כחוט השני בכל התהליך המידעני והלימודי כאחד (האגף לתכנון לימודים, 2009).



ביבליוגרפיה:

משרד החינוך (2011). אתיקה. אוחזר ב- 26 ביוני 2011 מתוך:

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/meidaanut/etika/firstpage.htm

האגף לתכנון לימודים (2009). מידענות – מתווה לפיתוח תהליכים מידענים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע. אוחזר ב- 26 ביוני 2011 מתוך: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/F3D8C8AA-4B4A-4CE7-B92E-05D3EB036EBD/88724/meydaanut.pdf


יום ראשון, 19 ביוני 2011

ילד מתוקשב?

התמורות שחלות על העולם בעידן הדיגיטאלי חייבו את האדם לערוך שינויים מהותיים באורך חייו, סביבתו החברתית והתרבותית ואף הביאו לשינוי דרך חשיבתו. (http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImage.pdf)
בעבר, ילד אשר רכש ארנסל מיומנויות הקשורות בכתיבה וקריאה (אוריינות) נחשב כמי שמוכן לחיים בחברה אליה הוא משתייך. כעת, עם כניסתו של העולם למאה ה-21 עליו לרכוש מכלול רחב ושונה בתכלית של מיומנויות.

ראיה לכך ניתן לראות בסרטון הבא:



הילד שבסרטון מפגין ידע טכנולוגי מרשים המהווה חלק ממגוון המיומנויות אותן יש לרכוש על מנת להצליח בעולם הדיגיטאלי, אולם האם זוהי המיומנות המרכזית והחשובה עבור חיים במאה ה-21?

אני חייבת לומר באופן נחרץ שלא! מערכת החינוך כיום שואפת להתמיר את ידיעותיו של הלומד ולהובילו אל עבר תהליכי חשיבה מסדר גבוהה המצריכים פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתית, אנליזה וסינתזה.
כל המיומנויות הללו אינן כלולות בשינון ובלמידה בעל פה, כפי שמדגים היטב הילד בסרטון, אלה מצריכות מעבר אל תפיסה חדשה של למידה ואל רמות חשיבה אחרות.

דוד פסיג (2000) ניסח טקסונומיה עתידית המותאמת למאה ה-21 ואשר מבוססת על הטקסונומיה של בלום. פסיג אימץ את ששת הקריטריונים הראשונים של בלום, עדכן את המונחים ההתנהגותיים כך שיתאימו למטרות מתוקשבות והוסיף קריטריון נוסף בשם "השבחה"- הדן ביכולתו של התלמיד לבחור את מצרף המידע המתאים וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות תלויות זמן ומקום (שם).

פסיג, בעדכון הטקסונומיה והתאמתה, מדגיש ומדגים הלכה למעשה תפיסות חדשות של הלמידה והאופן בו יש לשנות תהליכי חשיבה. יישום גישתו עשוי לתרום לפיתוח והעמקת תהליך ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עדכון מערך חשיבתם של הלומדים וסיוע ברכישת מיומנויות הכרחיות לחיים במאה הנוכחית.
לתינוק שבסרטון ידע טכנולוגי עשיר אולם ידע זה אינו מכין אותו לחיים במאה ה- 21, לשם כך עליו לרכוש מכלול שלם של מיומנויות ומערך חשיבה חדש.

ביבליוגרפיה:
מליקר, ד' ( 2001). ילד גאון. אוחזר ב- 19 ביוני 2011 מתוך: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2120381


מלמד, ע' וסלנט ע' (2011). תקשוב מערכות חינוך בעולם סקירת מידע. אוחזר ב-19 ביוני 2011 מתוך:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImag.pdf