ביום ראשון האחרון (10.6.12) הוזמנתי לכנס הראשון של גוגל בארץ בנושא חינוך שכותרתו "Think Education with Google" ואשר הוקדש לפועלה של החברה בתחום החינוך.
קבלת הפנים המרשימה כללה התנסות במתחם אינטראקטיבי - בו הוצג פרויקט Google Art המאפשר לצאת לטייל במוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם, נערך חידון בנושא YouTube, הוצגה האפליקציה של Google hangouts המאפשרת למידה מרחוק בה ציירים ציירו את באי הכנס ועוד ועוד...
בקיצור חוויה!!!
דברי הפתיחה של הכנס נאמרו על ידי ריקי דרורי, מנהלת שיווק אזורית דרום ומזרח אירופה, שהציגה את פרויקט ה- 20% של גוגל אשר סייע לקידום הנגשת המידע התרבותי (פרויקט ה- Google Art), ההיסטורי (סריקת הארכיון של יד ושם, המגילות הגנוזות ומוזיאון נלסון מנדלה) והנגשת מקומות ואתרים ברחבי העולם (google street ושבעת פלאי עולם).
אחריה, הרצה עדי דומב, מנהל תחום המגזר הציבורי, אשר דיבר על התשתית הטכנולוגית שנותנת גוגל המאפשרות קידום תהליכי למידה אך מחייבות התאמות מצד אנשי הפדגוגיה. בנוסף, פירט עדי את הפעולות שעושה גוגל לשם קידום שילוב הטכנולוגיה בהוראה.
לאחר מכן, הוצגו מספר פרויקטים מתוקשבים שהוכנו על ידי מורים ברחבי הארץ אשר עושים שימוש בכלים טכנולוגיים כאלו ואחרים, בכללם Google Earth, Google Maps ו- Google Sites.
אולם, גולת הכותרת של הכנס היתה הרצאתו של יורם הרפז אשר הציג 5 הנחות יסוד של חינוך במאה ה-21 (לשמיעת הרצאה במלואה).
לטענתו, מערכת החינוך היום נמצאת בתהליך מעבר מפדגוגיה ישנה לחדשה.
הפדגוגיה הישנה מאופיינת במספר עקרונות יסוד:
- ללמוד= הקשבה.
- ללמד= להגיד.
- ידע= חפץ.
- תודעה= מיכל.
- תכלית ההוראה והלמידה= תלמיד שיוגע.
הנחות היסוד של הפדגוגיה הישנה מוטעות במהותן. למידה טובה משמעה מעורבות בתהליך והבנה בתוצר. המטרה היא לייצר למידה טובה היוצרת הפנמה.
במהלך ההרצאה פורטו מספר תמונות אטומיות חלופיות:
- ללמוד= מעורבות והבנה.
- ללמד= יצירת תנאים טובים ללמידה טובה.
- ידע= מבנה/ סיפור.
- תודעה= פעילות פרשנית.
- תלמיד טוב= יודע להתייחס לידע באופן חיובי, ביקורתי, מתוך סקרנות ויצירתיות.
הרפז סיים את הרצאתו בכך שהמשימה של החינוך היא בניסיון לתרגם את התמונות האטומיות החלופיות לפרקטיקה.
בנושא זה יש לי מה להוסיף על הרפז. הפרקטיקה כבר קיימת. המסגרת הפרקטית היא זו המתבססת על שימוש מושכל בטכנולוגיות מאפשר למידה מעורבת החותרת להבנה ומאפשרת פעילות פרשנית היוצרת תשתית להתייחסות התלמיד לידע באופן חיובי, ביקורתי, סקרני ויצירתי.
אם אני הייתי מתכננת את תוכנית הכנס הייתי מתחילה עם הרצאתו ומציגה את הפרויקטים המתוקשבים שהוצגו כפרקטיקה אפשרית הנותנת מענה לתמונות האטומיות החלופיות אותן מציג הרפז.
