כנס צ'ייס 2013- נקודת מבט אישית

גם השנה כחלק ממסורת שנמשכת מזה 8 שנים התקיים כנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה.

השנה היה זה כנס חגיגי במיוחד עבורי. שכן, נערכתי לקראתו מזה מספר חודשים.

הכל התחיל במייל ששלחה לנו ד"ר גילה קורץ בחודש יולי האחרון לפיו התפרסם קול קורא לכנס צ'ייס  וכי היא ממליצה לי וללימור אוזיאל, שותפתי לעבודת הגמר לתואר השני ב- MA בחינוך התמחות תקשוב ולמידה להגיש את עבודתנו להצגה בכנס כפוסטר.

בעבודת הגמר פיתחנו, לימור ואני מודל להערכת תוצרי למידה והוראה מתוקשבים. התחלנו את העבודה בסקירת ספרות מקיפה המתמקדת בשלושה נושאים עיקריים וחשובים המהווים עמודי תווך ללמידה והוראה מתוקשבת : ההוראה המתוקשבת על מאפייניה, הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ודרכי הערכה המותאמות לגישה זו. לאחר סקירת הספרות המקיפה התחלנו בתהליך של מיקוד והפיכת המלל הרב לכדי קריטריונים. בסוף תהליך זה התברר כי ישנם קריטריונים משותפים בין עמודי התווך השונים. ברגע זה נולד הרעיון של יצירת מודל בצורה של דיאגרמת וון המאפשרת לשקף באופן ויזואלי את נקודות ההשקה והקריטריונים המשותפים בין שלושת עמודי התווך.

ועכשיו מתחיל האתגר הגדול- כיצד להפוך עבודה מקיפה בת כ- 40 עמודים  ל-400 מילים ממוקדות?

החלה מלאכת העבודה על הפוסטר!

במשך כ-4 חודשים שקדנו על הכנת הפוסטר. בררנו מילים, ליטשנו ומיקדנו את המודל לכדי פוסטר המציג את "המודל להערכת תוצרי למידה והוראה מתוקשבים".

בתחילת דצמבר הגיעה הבשורה כי הפוסטר התקבל להצגה בכנס. אין ספק התרגשות גדולה!

ואז התחלנו להכין את הפוסטר להצגה בכנס (פוסטר שיוצג בגודל של 1.40*1 ) וכן להיערך לקראת ההיצג במושב הפוסטרים.

ב-20.2.2013 הגיע לבסוף היום המיוחל. בין שלל הרצאות מרתקות נערך גם מושב הפוסטרים בו הוצגו 16 מאמרים מרתקים, המהווים חידוש בכל הנוגע לשילוב טכנולוגיות בלמידה, ביניהם גם אנחנו.

יום הכנס, היה עבורי מעמד משמעותי ומרגש. שמחתי לייצג את המרכז ללימודים אקדמיים, להציג את עבודת הגמר יחד עם שותפתי ולשמוע את תגובות הנוכחים למודל שפיתחנו.

אין ספק כי המעמד מהווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחות המקצועית שלי.

מצרפת כמה תמונות מרגשות מיום הכנס:

ההתרגשות שלפני

ליד הפוסטר. מימין לשמאל: ד"ר גילה קורץ, מורן ראובני ולימור אוזיאל 

בזמן היצג המודל 

מלחמה? הזדמנות ללמידה...

לפני כשבוע פתח צה"ל במבצע "עמוד ענן". היציאה למבצע חייבה את תושבי הדרום לשנות את אורך חייהם. מעתה התבקשנו להישאר במרחק של 45 שניות ממרחב מוגן.

כמובן, שכפועל יוצא מכך בוטלו כל הפעילויות שתוכננו, ביניהם גם ההשתלמות המוסדית שהייתי עתידה להעביר ביום השביעי של המבצע.

אולם, הפעם החלטתי שלא לוותר. מצבים קשים מחייבים פתרונות יצירתיים ובעיקר מתוקשבים.

כיום לפני מפגש ההשתלמות המתוכנן יצרתי קשר עם רכזת התקשוב ומנהלת בית ספר  "ארזים" באשדוד 

והצעתי להן לקיים את המפגש על אף ולמרות הכל ביצירת מפגש למידה מרחוק באמצעות  Google Hangout המאפשר שיתוף מסכים, שיחת וידיאו, שיחה קולית וצ'אט.

בסוג למידה שכזה ערך מוסף  למורות היכולות להשתמש בכלי זה גם עם תלמידיהם. בנוסף, מפגש השתלמות עוסק במצגות שיתופיות ב- Google Docs נושא המזמן את האפשרות לעבודה מרחוק.

הן הסכימו מיד. יצאנו לדרך...

בכל אותו יום ועד המפגש חשתי התרגשות המלווה בחשש ולבטים. 

קיוויתי שהכל יתקיים כמתוכנן, שהמורות יכנסו אל המפגש, שלא נתקל בקשיים טכנולוגיים ובאזעקות "צבע אדום".

שעת המפגש הגיעה, המורות נכנסו כמתוכנן. בתחילה חלק מהמורות נתקלו בקשיים קלים בשמיעה. 
אולם, התגברנו על קשיים אלו במהירות והמפגש החל.

 ואז הייתה אזעקה...

יצאנו להפסקה (מרחב מוגן) למשך כ-10 דקות ונפגשנו שוב.

הפעם למעל שעתיים של למידה שוטפת, מעניינת ופעילה.

חשתי כי המורות מגלות עניין בנושא ומבינות את הערך המוסף שיש בשימוש בכלים של Google Docs  ללמידה מרחוק בעתות שלום אך גם בעתות חירום שכאלה.

במהלך המפגש עבדנו במצגת שיתופית והמורות יצרו משימות שהועלו עוד באותו רגע לפורומים הכיתתיים.

הערך המוסף שהתקבל היה אדיר. ההחלטה לקיים את המפגש על אף ולמרות הכל התבררה כמבורכת. 

המורות נשארו ב- Google Hangout עוד זמן רב לאחר מועד הסיום הרשמי של המפגש.

המפגש כולו תועד והועבר בשידור ישיר ל-  .YouTube

מצרפת את שני הסרטונים:

החוויה האישית שלי ממפגש זה התחלפה מחשש קל שפקד אותי טרם המפגש לתחושת שמחה והצלחה על האפשרות לקיים שגרה ועל ההזדמנות ללמידה מסוג אחר. 

כמו כן, שמחתי על ההזדמנות להתנסות ב-Google Hangout   שהתגלה ככלי פשוט ויעיל לשם יישום משמעותי של למידה מרחוק.

…Think Education

ביום ראשון האחרון (10.6.12) הוזמנתי לכנס הראשון של גוגל בארץ בנושא חינוך שכותרתו "Think Education with Google" ואשר הוקדש לפועלה של החברה בתחום החינוך. 

 קבלת הפנים המרשימה כללה התנסות במתחם אינטראקטיבי - בו הוצג  פרויקט Google Art  המאפשר לצאת לטייל במוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם, נערך חידון בנושא YouTube, הוצגה האפליקציה של Google hangouts המאפשרת למידה מרחוק בה ציירים ציירו את באי הכנס ועוד ועוד...

 בקיצור חוויה!!!

דברי הפתיחה של הכנס נאמרו על ידי ריקי דרורי, מנהלת שיווק אזורית דרום ומזרח אירופה, שהציגה את פרויקט ה- 20%  של גוגל אשר סייע לקידום הנגשת המידע התרבותי (פרויקט ה- Google Art), ההיסטורי (סריקת הארכיון של יד ושם, המגילות הגנוזות ומוזיאון נלסון מנדלה) והנגשת מקומות ואתרים ברחבי העולם (google street ושבעת פלאי עולם).

אחריה, הרצה עדי דומב, מנהל תחום המגזר הציבורי, אשר דיבר על התשתית הטכנולוגית שנותנת גוגל המאפשרות קידום תהליכי למידה אך מחייבות התאמות מצד אנשי הפדגוגיה. בנוסף, פירט עדי את הפעולות שעושה גוגל לשם קידום שילוב הטכנולוגיה בהוראה.

לאחר מכן, הוצגו מספר פרויקטים מתוקשבים שהוכנו על ידי מורים ברחבי הארץ אשר עושים שימוש בכלים טכנולוגיים כאלו ואחרים, בכללם Google Earth, Google Maps ו- Google Sites.      

אולם, גולת הכותרת של הכנס היתה הרצאתו של יורם הרפז אשר הציג 5 הנחות יסוד של חינוך במאה ה-21 (לשמיעת הרצאה במלואה). 

לטענתו, מערכת החינוך היום נמצאת בתהליך מעבר מפדגוגיה ישנה לחדשה.

הפדגוגיה הישנה מאופיינת במספר עקרונות יסוד:

• ללמוד= הקשבה.
• ללמד= להגיד.
• ידע= חפץ.
• תודעה= מיכל.
• תכלית ההוראה והלמידה= תלמיד שיוגע.

הנחות היסוד של הפדגוגיה הישנה מוטעות במהותן. למידה טובה משמעה מעורבות בתהליך והבנה בתוצר. המטרה היא לייצר למידה טובה היוצרת הפנמה.

במהלך ההרצאה פורטו מספר תמונות אטומיות חלופיות:

• ללמוד= מעורבות והבנה. 
• ללמד= יצירת תנאים טובים ללמידה טובה.
• ידע= מבנה/ סיפור.
• תודעה= פעילות פרשנית.
• תלמיד טוב= יודע להתייחס לידע באופן חיובי, ביקורתי, מתוך סקרנות ויצירתיות.

הרפז סיים את הרצאתו בכך שהמשימה של החינוך היא בניסיון לתרגם את התמונות האטומיות החלופיות לפרקטיקה.

בנושא זה יש לי מה להוסיף על הרפז. הפרקטיקה כבר קיימת. המסגרת הפרקטית היא זו המתבססת על שימוש מושכל בטכנולוגיות מאפשר למידה מעורבת החותרת להבנה ומאפשרת פעילות פרשנית היוצרת תשתית להתייחסות התלמיד לידע באופן חיובי, ביקורתי, סקרני ויצירתי.  

אם אני הייתי מתכננת את תוכנית הכנס הייתי מתחילה עם הרצאתו ומציגה את הפרויקטים המתוקשבים שהוצגו כפרקטיקה אפשרית הנותנת מענה לתמונות האטומיות החלופיות אותן מציג הרפז. 

Google - האקדמיה למורים!

אני חוזרת עכשיו מיומיים אינטנסיביים אך מדהימים, מלאי תכנים, ידע ואין ספור רעיונות חדשים...

במהלך היומיים האלה זכיתי לשמוע אינספור הרצאות על כלים ואפשרויות שונות הטמונות בכלי ה-Google.

כך, מצאתי עצמי צוללת אל עולם החיפוש המתקדם, YouTube  ואפשרויות השימוש בו בבית הספר ולשם עריכת סרטונים, Docs והאפשרויות המגוונות הטמונות בו, הג'אדגטים המצויים בגיליון האקלטרוני, Google maps, Google earth,,Google sites  Google Apps, בלוגים, תוספי ,Google + ,chrome Google SketchUp  ועוד... (כן, יש עוד!)

אין ספק מילת המפתח היא Google. כמו בעולם הגדול, כך גם בחינוך!

אז כן, גם אני כמו אחרים, טובים ורבים חשבתי שאני יודעת הכל על כלי ה- Google ושאי אפשר לחדש לי דבר. 

מסתבר שטעיתי! טעיתי בגדול!

ההשתלמות הזו הצליחה לחדד דברים שידעתי, להוסיף דברים עליהם לא ידעתי, פיתחה לי את רפרטואר הכלים והידע שברשותי, אפשרה לי לפגוש מורים מתוקשבים נוספים ובכך גם הזדמנות להפריה הדדית וללא כל ספק אפשרה לי להתמקצע בכלים המדהימים שמציעה החברה (ובוודאי שיש לי עוד מה להשלים בנושא...)

אך מעל הכל, התרגשתי לראות מה עושה חברה עצומה כמו Google למעננו, למען העולם בו אנו חיים, למען כל אחד ואחת מאיתנו!

התוודעתי לפרויקט התיעוד שהקימה בשיתוף עם "יד ושם" המציג באתר האינטרנט את כל ארכיון התמונות. פרויקט דומה נעשה על נלסון מנדלה והמגילות הגנוזות ובכך אפשר לכולנו גישה חופשית לפרטי מידע אליהם נחשפנו עד כה רק באמצעות ביקור במוזיאון.  

ביומיים האחרונים הרגשתי את ההשקעה הזו על בשרי.

משרדי Google פתחו שעריהם ואירחו בחום ובשפע אותי ועוד 53 מורים.

כל ההשקעה המדהימה הזו מטרתה שמורים מוסמכים של האקדמיה (כן, מהיום אני כלולה ברשימה הזו!) יעבירו את הכלים שלמדו אל השטח בשאיפה לשנות את פני מערכת החינוך ולהובילה אל עבר למידה מתוקשבת.

אומרים שכל שינוי בצעד אחד קטן.

ביום הזה 54 מורים מוסמכים חדשים של גוגל מממשיכים את השינוי.

ומכאן? השמים הם הגבול!

מהיום! מורה מוסמכת של Google!

לנער הזה התפללנו?

ביקרתי היום בכנס מופ"ת 2012 בסימן "במרחק נגיעה".

אחת ההרצאות שעינינו אותי עוד כאשר ראיתי את התוכנית לקראת יום זה היתה ההרצאה של מר דדי צוקר והרב אליעזר קורצוויל בנושא "לימוד באמצעות טאבלט- מסקנות ראשונות בישראל".

התעניינתי במיוחד בהרצאה זו כיוון שאני מאמינה שלא רחוק היום בו יחליפו הטאבלטים את המחשבים הניידים בשילוב הוראה מתוקשבת בכיתות הלימוד או כפי שהיטיב לבטא זאת מר צוקר "מי שמשקיע במכשירים אחרים זולת הטבלטים משקיע בדינוזאורים".

במהלך ההרצאה פורטו יתרונותיו של הטאבלט: מחירו הזול, זמינות המידע, מהירות ההפעלה, היותו מאפשר ריכוז, סדר וארגון.

כאשר דיבר דדי צוקר על יתרונות הטאבלט הוא הוסיף ואמר כי קיים קושי לחבר את כל בית הספר לאינטרנט בו זמנית, כך שכולם יהיו on-line. לדבריו, הטאבלט אינו נזקק לרשת אינטרנט על מנת לאפשר לתלמידים צפייה ועבודה בספרים הדיגיטאליים.  עבודה שכזו עם הטבלטים בפני עצמה, מוגדרת בפיו כ"מהפכה".

אני מתקשה לקבל את דעתו. האם למידה באמצעות מכשיר הטאבלט בפני עצמה היא זו המביאה לשינוי באופן ההוראה? האם העבודה עם ספר דיגיטאלי מוגדרת כמהפך?

לתחושתי, לא לנער הזה התפללנו! הרי קריאה מתוך ספר יכלו התלמידים לעשות עוד בטרם הומצא הטאבלט.

כשעה וחצי לפני הרצאתו של צוקר, זכיתי לשמוע את מר דיוויד באו אשר הרצה על העצמת הלומדים בסביבה דיגיטאלית. אחד מהיבטים שעלו בהרצאתו דן במחקר אודות התפתחות מורים  ( Evoloution of teacher thought and practice). 

בשלב האחרון של התפתחות המורה הוא מגיע לשלב בו הוא ממציא ומחדש את סביבת הלימוד, את תוכנית הלימודים ואת המערכת כולה על מנת להוביל את התלמיד לחוויית למידה  של "זרימה" .

אם נחזור רגע לדדי צוקר, איני חושבת שטאבלטים שנעשה בהם שימוש רק לצורכי ספרים דיגיטליים מביאים לשינוי המיוחל.

דווקא, אליעזר קורצוויל, מנהל בית ספר שהתנסה בלימוד באמצעות טאבלט, הצליח להדגים עבורי את יתרונותיו לשיעור המתוקשב בעת חיבורו לרשת Wi-Fi המאפשרת גישה למאגרי מידע ו למידה עצמאית. אולם, אני מצרה על כך חבל שלא הובאו דוגמאות קונקרטיות מהשטח  של שימוש בטאבלט לצורך הוראה מתוקשבת.

אם כך או אחרת, אני חושבת שקורצוויל התחיל להתוות את הדרך בה נוכל לנצל את יתרונותיו של הטאבלט ולהביא לשילובו בתהליך הלמידה המתוקשב.  

זה שיר פרידה...

"זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה... "
(מילים ולחן: שלמה ארצי)

זהו. הסתיים לו עוד סמסטר. סמסטר המסמל גם סיומה של תקופת הלימודים לתואר השני. באופן רשמי מסתיים גם תהליך הכתיבה בבלוג.

במשך אחד עשר החודשים האחרונים נכתבו 30 רשומות בנושאים שונים ומגוונים המתקשרים לשילוב הטכנולוגיות במערכת החינוך.

מעבר לנתונים היבשים, התקופה הזו בה התבקשתי לכתוב בבלוג נעשתה לתהליך.

בפוסט הראשון שלי ציינתי כי אני קצת חוששת וביקשתי כי הכתיבה תסייע לפיתוח דיון פנימי ומעמיק שיוביל להתפתחות מקצועית. אני מרגישה שהמשאלה התמימה שהבעתי אז התגשמה במלוא עוצמתה.

בתחילה, כתבתי בבלוג מתוך חובה והכרח ולא מתוך הנאה ורצון פנימי. הקושי המרכזי היה טמון בהבעת הקול האישי שלי ובפיתוח תהליכי חשיבה ובכללם חשיבה ביקורתית (ראו את הרשומה בנושא הרפלקציה ).

הצורך לרשום כל שבוע רשומה חדשה – יצר אתגר ורצון לזמן רעיון חדש וקול אישי מעניין ושונה. במבט לאחור ובקריאת כלל התוצרים שהועלו אני מגלה כי הדבר יוצר מנעד כתיבה מגוון המציג פנים שונות של תפיסותיי ואמונותיי המקצועיות.
בתחילת תהליך הכתיבה כל רשומה נכתבה בבת אחת, בפעם אחת יצא כל מה שביקשתי להגיד.

עם הזמן הפכה הכתיבה לתהליך. לאחר הרישום הראשוני שבתי אל הרשומה, הוספתי ושיניתי. אני מאמינה שבכך הפכה הכתיבה והתהליך שבצידה למשמעותי ועמוק בהרבה.

בחלוף הזמן, מבלי להרגיש הפכה הכתיבה לחלק ממני. כל כתבה בעיתון, כל נושא חדש המתקשר לטכנולוגיה התחבר באופן ישיר לרשומה הבאה. חיפוש אחר חומרים עשירים ומגוונים ליווה אותי בכל ימות השבוע. לעיתים חשתי כי הרשומה בוערת תחת ידי. הכתיבה הפכה לצורך. הבלוג הפך למקום לביטוי המחשבות והתהיות המקצועיות שלי וסייע בגיבושן.

ככל שעבר הזמן הפך פרויקט הרישום למקור גאוותי אותו אני חולקת עם מכרי ומשפחתי.

אולם, אני חשה כי השינוי המהותי הוא השינוי הפנימי- עברתי מלהאמין בתקשוב מערכת החינוך ללחיות זאת. אני בטוחה שהרישום השבועי אשר חייב אותי להישאר מעודכנת ורלוונטית סייע רבות לתמורה האישית שעברתי.

ומעל הכל – תודה!

תודה על ההזדמנות להעמיק בתכנים רלוונטיים שזימנו התמודדות עם היבטים שלא הכרתי ובכך סייעו להתפתחותי המקצועית.

תודה על התגובות שהחלו להגיע ושאיפשרו לי הרהור וחשיבה נוספת על התכנים אותם כתבתי והאירו את עיני.

תודה על במה לבטא את שבתוכי.

תודה על שמצאתי את הקול הפנימי שלי שהפך לברור ומשמעותי.

תודה על ההזדמנות.

בחרתי לסכם את פעילות הבלוג מאז ועד היום גם בדרך יצירתית-
באמצעות יצירת מפה רב ממדית ואינטראקטיבית המשקפת את התהליך כולו:

השירה הזו שנמשכה לכל אורך אחד עשר החודשים האחרונים, מגיעה כעת לקו הסיום.

מדובר בפרידה מבחינה רשמית, אולם אין אומר הדבר שכאן מסתיים תהליך הכתיבה.

בטוחני שאשוב ואכתוב מעל דפי הבלוג בכל פעם שאחוש צורך לביטוי עצמי.

נתראה בהמשך,

מורן

סרטונים במקום מורים?

באחד המפגשים בקורס "תקשוב ולמידה- סמינר" הציגה בפנינו ד"ר גילה קורץ חידושים טכנולוגיים ומחקרים שנעשו לאחרונה ואשר מתקשרים לתהליכי הוראה ולמידה.

אחד הפרויקטים שהוצגו היה הפרויקט של Salman Khan אשר בשנת 2004 החל לפרסם סרטונים קצרים וחינמיים ללימוד מתמטיקה. כיום, במאגר שהקים קיימים למעלה מ-2000 סרטונים בהם צופים מעל - 100 אלף איש ביום (להרחבה - ניתן לצפות בהרצאה של Salman Khan ב- TED). בימים אלו שוקדים על תרגומם של חלק מהסרטונים לעברית (מכללת קהאן בישראל).

המקבילה הישראלית לפרויקט של Salman Khan הינו אתר בשם "אני 10" המציג אף הוא סרטונים קצרים בנושאים שונים מתוכנית הלימודים במתמטיקה. כיום קיימים סרטונים על מרבית הנושאים הנלמדים בכיתות א'- ט' (כ- 690 סרטונים). השאיפה של יוזמת האתר, מאיה קלנר, היא לכלול סרטונים על כל נושאי הלימוד במתמטיקה עד כיתה יב'.

מדובר בפרויקט המממש ערכים נעלים של שיתופיות ונתינה ושמטרתו לסייע לתלמידים בצמצום פערים בתחום החשבון והמתמטיקה ( אורעד, י' , 26.12.2011) (להרחבה- ניתן לצפות בכתבה מערוץ 2).

פרויקטים אלו מגלמים את עיקרון השיתופיות בידע המהווה אחד המאפיינים המרכזיים של דור האינטרנט החדש המכונה ווב.2 (אורעד, י' 2010).

אין ספק שמדובר ביוזמות חינוכיות ברוכות. על צרכני הידע מוטלת המשימה לדעת כיצד ובאיזה אופן יש לצרוך ידע זה.

כאשר משמשים האתרים את הלומד לשם השלמת החומר או/ו ללמידה עצמאית בהתאם לקצב האישי, מדובר בתוספת חיובית עבורו העונה על צרכיו האישיים. 

בנוסף, צפייה מוקדמת בסרטונים מאפשרת לשנות את אופן ההוראה בכיתה לפעילה ומשמעותית תוך התבססות על הידע שרכשו הלומדים בלמידה המתרימה (Jackie Gerstein בתוך פורטל מס"ע).

אולם, כמדריכת אשכול האחראית על הטמעת התקשוב בשישה בתי ספר יסודיים אני עדה לכך שמורים משלבים את הסרטונים כחלק מתהליך ההוראה בזמן השיעור. הסרטונים המציגים מידע על נושא לימוד אינם מהווים ניצול נבון של הערך המוסף של הטכנולוגיה להוראה, אין בכוחם ואסור שיהוו תחליף להוראה של המורה בכיתה בזמן השיעור.

עם פתיחתו של ערוץ youtube המיועד לבתי הספר ועם הפצתו של הסרטון כאמצעי להוראה רצוי לקבוע מספר עקרונות לשילוב סרטונים ולבניית סרטונים חדשים כך שיתרמו לתהליך ההוראה והלמידה:

1. שימוש בסרטונים לשם למידה עצמאית- ניתן לזמן ללומד צפייה בסרטון אינפורמטיבי לשם למידה עצמאית בזמן השיעור או כשיעורי בית לשם חזרה על החומר הנלמד, למידה מתרימה או לשם הרחבת הידיעות.

2. מטלת צפייה- במידה ובחר המורה להקרין את הסרטון בזמן השיעור. עליו לזמן ללומדים מטלת צפייה המכוונת לפיתוח תהליכי חשיבה והפקת משמעות ללמידה מהצפייה בסרטון (אייל, ל', 2010).

3. בבניית סרטון חדש רצוי להוסיף על הידע האינפורמטיבי ולכלול שאלות החותרות לפיתוח החשיבה.

4. כחלק מתהליך הלמידה, יכולה קבוצת תלמידים להתמחות באחד מתחומי ההוראה ולהכין סרטון שיעלה לערוץ ה- YouTube. יתר התלמידים יצפו בסרטון שהכינו חבריהם, יגיבו לסרטון וישאלו שאלות שתשובתן אינה מופיעה בסרטון. פעילות מסוג זה מפתחת יצירתיות, חשיבה, שיתופיות וביקורתיות.

סרטון, טוב ככל שיהיה, אינו יכול להחליף את המורה. נכון לשלבו בהוראה כאשר הוא מוסיף, מפתח תהליכי חשיבה ומעשיר את התהליך הלימודי. גם הפעם, כמו בכל שילוב של טכנולוגיה בהוראה, תפקידו של המורה הוא בבחירת הסרטון המשרת את מטרות השיעור ואשר מנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה להוראה.

מקורות:

אורעד, י' (2010). למידה והוראה בסביבת ווב- 2. אוחזר ב- 9 בינואר 2012 מתוך http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper31/docs/05.pdf

אייל, ל' (2010). שלושה תרחישי הוראה- למידה- הערכה בכיתה מתוקשבת. אוחזר ב- 9 בינואר 2012 מתוך  http://sites.levinsky.ac.il/alonet9/index.php?option=com_content&view=article&id=12&Itemid=2