תכנית התקשוב הלאומית, כפי שדובר וסופר כאן רבות אודותיה, מציידת את ביה"ס ברשת אינטרנט, את המורים במחשבים ניידים ואת הכיתות במקרנים. בנוסף, ישנם בתי ספר המקבלים ציוד תקשוב מתקדם. בבתי ספר אלו יצוידו גם התלמידים במחשבים ניידים.
אין ספק שמדובר בהתקדמות משמעותית בתקשוב בתי הספר!
לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות המאפיינות את המאה ה-21, מתגלה פתאום העובדה כי המחשבים הניידים אינם מהווים טכנולוגיה חדישה. קיימות היום טכנולוגיות חדישות בהרבה, בעלות פונקציות הדומות במהותן לאפשרויות הגלומות במחשב הנייד, אשר כבשו זה מכבר את כלל החברה.
מדובר בטלפון חכם (smartphone).
ה- smartphone, המתפקד גם כמחשב, יכול לשמש, בין היתר, כאמצעי לניהול למידה ולניהול פדגוגי ולהנגיש מידע וחומרי למידה בכל מקום וזמן (בלאו, 2011).
אם העתיד כבר כאן, מדוע שלא נשתמש בו?
הרבה מהתלמידים בארץ מגיעים כבר היום עם ה- smartphone שלהם מידי בוקר אל בית הספר. בעתיד, אולי יחליט משרד החינוך לממן דווקא מכשיר זה על פני מימון מחשבים ניידים.
כך או אחרת, כבר היום יכול כמעט כל מורה לעשות שימוש ב smartphone-כחלק מתהליך ההוראה (מומלץ לפני כן לבדוק כמה טלפונים כאלה מצויים בכיתה ולבקש את רשות ההורים).
אפשרויות הגלישה ברשת ובכללן הגישה לספרים הדיגיטליים ואפליקציות הסלולאר יכולות להפוך את חווית הלימוד לאינטראקטיבית ומעניינת בהרבה (נטע בן שטרית ועמי סלנט, מתוך פורטל מס"ע).
להלן מספר דוגמאות לאפליקציות היכולות לקדם תהליכי הוראה ולמידה פעילים וחווייתיים:
1. אפליקציה ללימוד אותיות ה-א'-ב' בליווי ציורים, טקסט, שמע וסיפורים קצרים.
2. באופן דומה ניתן לכלול בשיעורי אנגלית בגילאים הצעירים אפליקציות ללימוד ה- ABC. (מתוך: ipps).
3. skyview- מאפשרת להשתמש ב- smartphone כטלסקופ על ידי שימוש ביכולות הGyro- ובכך לשמש מורים בשיעורי גיאוגרפיה. בשימוש באפליקציה מציג המכשיר את מפת הכוכבים ושמותיהם באופן אוטומטי ועל פי הכיוון אליו מכוון המכשיר- בהתמקמות על אחד הכוכבים ניתן לקבל ישירות על המסך מידע ויקיפדי.
4. Budget Planner או Out of. milk הינן אפליקציות המאפשרות עריכת רשימת קניות אינטראקטיבית, השוואת מחירים וניהול תקציבי. ניתן ליישמם בשיעורי המתמטיקה תוך חיבור לעולם האמיתי לשם לימוד הפרשים, אחוזים, בעיות מילוליות ועוד...
5. Space Physics הינה אפליקציה משחקית היכולה לשמש מורים לשם לימוד פיזיקת המרחב והדגמת תהליכי פעולה ותגובה של גופים בתנועה באופן חוויתי.
6. אפליקציה של edu.2 מהווה פלטפורמה לניהול למידה מרחוק ומאפשרת בניית מרכז משאבים שיתופי (הסבר לגבי אופן השימוש באפליקציה ניתן למצוא בבלוג של Graham glass.etc).
7. שימוש בטכנולוגיית ה- QR code מאפשרת קידוד של תכנים ושילוב משחקים בלמידה (ניתן לקרוא עוד בנושא שילוב QR code בהוראה בבלוג של אריאלה ובבלוג של אודי בשלובים)
הדוגמאות שהובאו כאן הן מצומצמות- מספר האפליקציות הקיים בשוק עצום והוא הולך וגדל מידי יום ביומו.
הרעיון המרכזי בשילוב הטכנולוגיה החדישה בהוראה, כדוגמת טכנולוגיית ה- smartphone, הוא שילוב מושכל ונבון המקדם תהליכי הוראה ולמידה.
תפקידו של המורה הוא בבחירה והערכה של אפליקציות המשרתות את המטרות הלימודיות. לשם התוויית התהליך הפדגוגי בזמן השיעור עליו לתת לתלמידים מטלת ביצוע/ חקר בהתבסס על ההתנסות באפליקציה. בתום הפעילות על התלמידים להגיש תוצר של תהליך הלמידה. בשיעור שכזה, על כל שלביו מושג הערך המוסף שבשימוש בטכנולוגיה להוראה.
אפשרויות הגלישה ברשת ואפליקציות ה- smartphone יכולות לתרום לחוויית הלמידה האינטראקטיבית ולהעצימה. גם הפעם, תפקידנו כאנשי הוראה הוא לאתר את המקומות בהם האפליקציה מסייעת ותורמת לתהליכי ההוראה והלמידה.
העתיד כבר כאן ממזמן...בואו נשתמש בו בתבונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה