רפלקציה

המילה הזו "רפלקציה" ליוותה את מהלך חיי בכל לימודי התואר הראשון שלי בהוראה. שם נדרשתי לערוך רפלקציה לאחר כל שיעור. אני זוכרת שרישומה ערך זמן רב והביא לתובנות חשובות ומשמעותיות. אולם, יחד עם זאת היה זה תהליך ארוך, קשה ומייגע.

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" אותו מעבירה ד"ר ליאת אייל, נדרשים אנו להציע מערך של מחקר פעולה. חלק משמעותי ומהותי בסוג מחקר זה כולל התבוננות פנימית מעמיקה ובמילים אחרות- רפלקציה. 

אין ספק כי דרישה זו מחזירה אותי לימים עברו. היום, לאחר כ-4 שנים מסיום התואר הראשון ובעיצומם של לימודי התואר השני אני מבינה כי לתהליך הזה משמעות עמוקה לשם העצמתי האישית כאשת מקצוע.

שלסקי (2006), מדגישה את חשיבותו של מחקר הפעולה והרפלקציה בכללותה בשדה החינוכי לשם ערעור והרהור שמטרתו להביא לשינוי.

הרצון בשינוי הוא זה שהביא אותי אל לימודי התואר השני שלי- בתקשוב ולמידה. אני בהחלט מתחברת לצורך לערוך שינוי ומאמינה כי על השינוי להתחיל מלמטה- מאנשי המעשה.

שלושה הגיונות שכיחים המנחים בני אדם במעשיהם לקראת יצירת השינוי (שלסקי, 2006):

1. ההיגיון האינסטרומנטאלי- זוהי אסטרטגיה לייעול דרכי עבודה ושיפורן. הרפלקציה מכוונת על ידי תכליתיות ומשמשת לשם נרמול המערכת. דיינו, אינה מביאה לשינוי המהותי והנדרש.

2. ההיגיון הפרקטי- מטפל במטרות ואמצעים הנראים כבעייתיים. זוהי גישת מחקר קונסטרוקטיביסטית שמטרתה להוביל את אנשי החינוך לשינוי באמצעות הרפלקציה.

3. ההיגיון הביקורתי- אמנציפטורי- זהו היגיון המבקש לבחון ולבדוק באופן ביקורתי סדרים, דרכי פעולה, דרכי הבניית ידע, אמונות והתייחסויות אל העצמי ואל הזולת בתוך ההקשר הנתון.

ברצוני לדון בהגיון האחרון. כאשר קיבלנו את ההנחיות לכתיבת בלוג זה התבקשנו לפתח ולהדגים את הראיה ביקורתית אשר תואמת הגיון זה. הצורך בבחינת הרעיונות המובאים בפנינו עומד בבסיס תהליך הלמידה וההתהוות בתואר השני.  לצערי, גם היום לאחר כמעט סמסטר שלם בו אני כותבת מידי שבוע אני עדיין מתקשה לעיתים בישום עיקרון זה.

דנתי כאן כבר בעבר בנטייתה של מערכת החינוך ליצור תבנית אחידה של בוגר. תלמיד שכזה נעדר חשיבה ביקורתית הכוללת בתוכה גם חשיבה יצירתית. כיציר הבריאה של מערכת חינוכית זו, עלי להתאמץ על מנת לראות את  הפגמים הקיימים ולהתבונן באופן ביקורתי על הדברים. אולם, לצערי, עלי להתאמץ מאוד על מנת לראות, אין זו מיומנות אשר טבועה בי.

זאת ועוד, הסביבה מחזקת אף היא את הצורך להימנע מבחינת הדברים באופן ביקורתי. רוב האנשים סביבנו עיוורים לעוולות היקום. גם כאשר הם כבר מבחינים בכך, הם בוחרים במודע או שלא במודע להתעלם מכך, בטוענה של "מה זה יעזור?". אלו אשר בוחרים לבקר ולבחון דרכי פעולה משלמים לעיתים קרובות מאוד מחיר אישי יקר.

אם כך, מהי דרך המלך?

לדעתי, התעלמות מקשיים/ עוולות תשאיר אותנו כחברה אשר קופאת על שמריה. לצערי, אין זו חברה אשר ראוי לשמר את עקרונותיה ולכן אין ברירה אלא לפעול לשינוייה. אם כך, האפשרות הנותרת על אף הקושי הטמון בה היא האפשרות של חתירה לקראת שינוי באמצעות עריכת רפלקציה והתבוננות מעמיקה וביקורתית, אשר יש ביכולתה להסתכל נכוחה על העולם בו אנו חיים, לבחון אותו ולבחור לשמר את שראוי לשימור ולשנות את שנדרש.

על מנת שתלמידינו יהוו דור המשך לשינוי עלינו, כאנשי הוראה וכאנשי המעשה של מחקר הפעולה, לפתח אצלם את החשיבה הביקורתית באמצעות זימון משימות חקר המתאפשרות אודות לתקשובה של מערכת החינוך. כפי שתיארתי בעבר, כרוך הדבר בשינוי אופן ההוראה הנהוג במרבית הכיתות מפרונטאלי ללמידה עצמאית/ שיתופית, הנעשית בהתאם ליכולתו של הלומד ועל פי הקצב האישי שלו. יש ביכולתה של למידה מסוג זה לפתח את יכולת ההתבוננות המפוקחת על העולם בו אנו חיים ואת המודעות העצמית, המעידה על רפלקציה מעמיקה. בדרך שכזו יוכלו התלמידים ליישם את ההיגיון הביקורתי, שמטרתו בשינוי סדרים ודרכי פעולה. זהו  השלב הראשון אשר יש ביכולתו להניע את עולמנו אל עבר השינוי לו הוא זקוק כל כך.

ביבליוגרפיה:

שלסקי, ש' (2006). מחקר פעולה כמחקר רפלקסיבי. בתוך:  ד', לוי (עורכת). מחקר פעולה: הלכה ומעשה – זיקות פילוסופיות ומתודולוגיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האיכותי. תל אביב (עמ' 33-55): מכון מופ"ת.