"המדיה החברתית במרחב הדיגיטלי הופכת למשמעותית ומשפיעה כמעט על כל תחום בחיינו" (הסגל, 2011 עמ' 13). את ההשפעה המכרעת של המדיה החברתית ניתן לראות בעיקר על בני הנוער.
במקום שמערכת החינוך תבחר לנצל את המרחב הדיגיטלי בכלל ואת המדיה החברתית בפרט כאמצעי עזר להתקרבות לעולם הלומדים, היא פרסמה לפני מספר ימים הוראה האוסרת על מורים ליצור אינטראקציה עם תלמידים בפייסבוק.
כתבה בחדשות ערוץ 2 זימנה שני מורים בעלי עמדות מנוגדות לדון בתקנה זו.
סרטון מתוך: mako.co.il/news-channel2/Six-Newscast/Article-890cc9b4c20f331017.htm
עמדותיהם של המורים בכתבה מעידות על הפער הקיים במערכת החינוך. מחד, המורה יוסי פרבר המדבר על המדיה החברתית כהזדמנות חינוכית, משמעותית ואותנטית ליצירת קשר. מאידך, המורה אורית טטי, המצדדת בהפרדת המורים מהרשתות החברתיות, בד בבד עם תיאוריה את הצעדים המשמעותיים שעושה בית הספר על מנת להיות רלוונטי למאה ה-21.
איך ניתן להתחבר לעולם התלמידים באופן רלוונטי המותאם למאה ה-21 ולהתעלם לחלוטין מהפלטפורמה החברתית המהווה חלק נכבד מחייהם?
לדעתי, תקנה זו ומורים המצדדים בה, יהפכו את מערכת החינוך למנותקת מעולמם של הלומדים!
במקום לחנך את המורים להתנהלות נבונה ובטוחה ברשת החברתית – המורים מפחדים ונמנעים מהמדיום החברתי.
כפי שאמר פרנקלין רוזוולט" אין לפחד, אלא מהפחד עצמו". הפחד של המורים והדרתם מהמדיה החברתית הוא זה אשר נמצא בעוכריהם! במקום לברוח ולהימנע יש להתמודד. כפי שכבר כתבתי בפוסט זה בעבר ההתמודדות טמונה בקביעת כללים להתנהלות מורים ברשתות החברתיות.
כמורה, אשר התנסתה בשימוש בפייסבוק כפלטפורמה להידברות ותקשורת מוצלחת עם תלמידיה אני יכולה לגזור מספר כללי התנהגות (הכללים שיפורטו רלוונטיים לתלמידים מעל גיל 13 הרשאים לפתוח חשבון ברשת החברתית).
ראשית, כדי שהמורה יוכל לנהל שיח חופשי עם תלמידיו מבלי לחשוש מכניסה לעולמו האישי, עליו לפתוח חשבון פייסבוק נפרד, המיועד להיקשרות מקצועית בלבד. כמובן שכדאי לפני כן להגביל את הגדרות הפרטיות של חשבון הפייסבוק הכללי לחברים בלבד!
כמו כן, חשוב ליצור שיח עם התלמידים הקשור לנושאים הרלוונטיים ללימודים ולכיתה. התנהלות בנושאים אלו מבהירה מיד את הגבולות הנהוגים במרחב הכיתתי ברשת החברתית.
בנוסף, כאשר תלמיד פועל באופן שאינו ראוי במרחב הכיתתי, ניתן להעיר ולתווך את כללי ההתנהגות הנהוגים במרחב הדיגיטאלי. מעורבותו של מורה במרחב זה מאפשר את המעבר מלדבר על זהירות ואתיקה ברשת ללעשות זאת בזמן אמת!
כאשר משרד החינוך יקבע כללי התנהגות למורים במדיה החברתית, הם יוכלו להפיק תועלת ולהנות מהערך המוסף שיש למרחב זה.
דוגמה אחת מיני רבות לכך טמונה בפרויקט של אלווין קולינסון, שהחליט לשחזר את רצף האירועים ההיסטוריים של מלחמת העולם השנייה. הוא צייץ לראשונה ב- 31 לאוגוסט – 72 שנה אחרי שהטנקים של היטלר חצו את גבול פולין....
נכון להיום יש יותר מ- 140 אלף איש אשר עוקבים "בשידור חי" אחר ההתנהלות של המלחמה הגדולה מכולן!
פרויקט שכזה מבטא את אפשרויות הלמידה הגלומות במדיה החברתית.
שיעורי ההיסטוריה נחשבו מאז ומעולם לפחות אטרקטיביים. אולם, הפיכת ההיסטוריה לעכשווית הנשענת על תאריכים בלוח השנה יכולה להפיח בכל תלמיד את "רוח הלמידה". הפרסום ברשת החברתית מעורר הדים גם בקרב אנשים שאינם קשורים לפרויקט הלימודי ומעשיר את הידע הנמצא בספרי הלימוד.
בטוחני, שדוגמה זו ויתרונותיה לתהליכי הלמידה של התלמידים יכולה לשכנע גם את משרד החינוך לסור מהתקנה שפרסם, לקבוע כללי התנהלות אחידים עבור מורים ברשתות החברתיות ובכך להיות מחוברים לעולמם של הלומדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה