"אני ואתה נשנה את העולם..."

מילים אלו, בשירו של אריק אינשטיין, מבטאות את הרצון לשינוי הטמון בהווייתו של הקיום האנושי. האמונה האידיאליסטית בצדקת הדרך מלווה את תהליך השינוי, לפחות בראשיתו. הרצון והאמונה ביכולתו של האדם לחולל שינוי, אינה בגדר פריצת דרך ורעיון חדשני, אלא רצון החוזר ועולה מפי רבים.

מערכת החינוך מבינה כי עליה לחולל תמורות בתפיסתה החינוכית, בגישת ההוראה, בתוכניות הלימודים ודרך התנהלותה של המערכת החינוכית בכללותה. לכן קמות רפורמות חדשות השכם וערב.

רפורמות חוזרות ונשנות מעידות על חוסר הצלחה בהתמודדות עם הקשיים. אחד ההסברים לכך הוא שמכונני הרפורמות מתקשים לשים את האצבע על הבעיות המהותיות וכפועל יוצא מכך גם מתקשים להציע פתרונות יעילים ונכונים (קיובן, 2010).

מחוללי הרפורמות אינם מבינים דבר וחצי דבר בחינוך (חן, 2011). לדעתי, הם מבקשים להטביע חותמם על המערכת בשם הרצון להיחרט בזיכרון הקולקטיבי של ארכיון הרפורמות ואוהבים לדבר גבוהות ונצורות אודות הצורך "במהפכה בחינוך" אולם מנותקים מהמערכת עצמה.

בפועל, אנשי השטח, דהיינו המורים, נעדרים מועדות אלו (חן, 2011).

לכן נמנעת מהם היכולות להשמיע קולם ולהצביע על הצרכים האמיתים של המערכת והנקודות הטעונות שיפור. לדעתי, הדבר נובע מחוסר ההערכה המלווה את תפקיד המורה בשנים האחרונות, הרי, כיצד המורה הקטן, חסר ההבנה וחסר האמצעים יוכל לתרום להבנת צורכי המערכת?

יוכל גם יוכל! הוא זה אשר קם מידי בוקר ומתמודד עם תחלואי אותה המערכת.

קיובן (2010) טוען כי בית הספר מייצג את החברה בה חיי ונתמך על ידה. על מנת להבטיח תמיכה זו הוא נמנע משינוי מהותי שעשוי לגרום לפגיעה באמינותו. לכן, רצון לשינוי מתבטא רק ברמה ההצהרתית ולא ברמת היישום.

כאשת חינוך, הקשובה להלך הרוח סביבה, אני מצליחה לשמוע שהלך הרוח השתנה! החברה כולה צמאה לשינוי מהותי של מערכת החינוך. מרבית התלמידים נעדרים מוטיבציה וסקרנות ללמידה ומצהירים כי אינם אוהבים את בית הספר. אני בטוחה שחברה שכזו תאמץ אל חיקה כל שינוי חיובי בהתנהלות החינוכית.

כאמור, מערכת החינוך כיום זקוקה לשינוי מהותי ומקיף, כזה שיביא לשיפור תפיסת החינוך על ידי החברה. שינוי שכזה יכול להיעשות אך ורק על ידי כוח פנימי, המכיר ויודע את השטח יום יום, שעה שעה - המורים. על כן, יש לשוב ולהחזיר למורים את כבודם, את ההערכה העצמית והחברתית של תפקידם ואת יכולתם להשפיע על המערכת. רק שינוי שכזה המגיע מלב ליבה של המערכת עשוי לחולל רפורמה אמיתית וכוללת.

ביבליוגרפיה:

קיובן, ל' (2010). שוב ושוב חוזרת הרפורמה. מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים), שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 24-50). ירושלים: מכון ברנקו וייס.