התמורות שחלות על העולם בעידן הדיגיטאלי חייבו את האדם לערוך שינויים מהותיים באורך חייו, סביבתו החברתית והתרבותית ואף הביאו לשינוי דרך חשיבתו. (http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImage.pdf)
בעבר, ילד אשר רכש ארנסל מיומנויות הקשורות בכתיבה וקריאה (אוריינות) נחשב כמי שמוכן לחיים בחברה אליה הוא משתייך. כעת, עם כניסתו של העולם למאה ה-21 עליו לרכוש מכלול רחב ושונה בתכלית של מיומנויות.
ראיה לכך ניתן לראות בסרטון הבא:
הילד שבסרטון מפגין ידע טכנולוגי מרשים המהווה חלק ממגוון המיומנויות אותן יש לרכוש על מנת להצליח בעולם הדיגיטאלי, אולם האם זוהי המיומנות המרכזית והחשובה עבור חיים במאה ה-21?
אני חייבת לומר באופן נחרץ שלא! מערכת החינוך כיום שואפת להתמיר את ידיעותיו של הלומד ולהובילו אל עבר תהליכי חשיבה מסדר גבוהה המצריכים פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתית, אנליזה וסינתזה.
כל המיומנויות הללו אינן כלולות בשינון ובלמידה בעל פה, כפי שמדגים היטב הילד בסרטון, אלה מצריכות מעבר אל תפיסה חדשה של למידה ואל רמות חשיבה אחרות.
דוד פסיג (2000) ניסח טקסונומיה עתידית המותאמת למאה ה-21 ואשר מבוססת על הטקסונומיה של בלום. פסיג אימץ את ששת הקריטריונים הראשונים של בלום, עדכן את המונחים ההתנהגותיים כך שיתאימו למטרות מתוקשבות והוסיף קריטריון נוסף בשם "השבחה"- הדן ביכולתו של התלמיד לבחור את מצרף המידע המתאים וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות תלויות זמן ומקום (שם).
פסיג, בעדכון הטקסונומיה והתאמתה, מדגיש ומדגים הלכה למעשה תפיסות חדשות של הלמידה והאופן בו יש לשנות תהליכי חשיבה. יישום גישתו עשוי לתרום לפיתוח והעמקת תהליך ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עדכון מערך חשיבתם של הלומדים וסיוע ברכישת מיומנויות הכרחיות לחיים במאה הנוכחית.
לתינוק שבסרטון ידע טכנולוגי עשיר אולם ידע זה אינו מכין אותו לחיים במאה ה- 21, לשם כך עליו לרכוש מכלול שלם של מיומנויות ומערך חשיבה חדש.
ביבליוגרפיה:
מליקר, ד' ( 2001). ילד גאון. אוחזר ב- 19 ביוני 2011 מתוך: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2120381
מלמד, ע' וסלנט ע' (2011). תקשוב מערכות חינוך בעולם סקירת מידע. אוחזר ב-19 ביוני 2011 מתוך:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImag.pdf
בעבר, ילד אשר רכש ארנסל מיומנויות הקשורות בכתיבה וקריאה (אוריינות) נחשב כמי שמוכן לחיים בחברה אליה הוא משתייך. כעת, עם כניסתו של העולם למאה ה-21 עליו לרכוש מכלול רחב ושונה בתכלית של מיומנויות.
ראיה לכך ניתן לראות בסרטון הבא:
הילד שבסרטון מפגין ידע טכנולוגי מרשים המהווה חלק ממגוון המיומנויות אותן יש לרכוש על מנת להצליח בעולם הדיגיטאלי, אולם האם זוהי המיומנות המרכזית והחשובה עבור חיים במאה ה-21?
אני חייבת לומר באופן נחרץ שלא! מערכת החינוך כיום שואפת להתמיר את ידיעותיו של הלומד ולהובילו אל עבר תהליכי חשיבה מסדר גבוהה המצריכים פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתית, אנליזה וסינתזה.
כל המיומנויות הללו אינן כלולות בשינון ובלמידה בעל פה, כפי שמדגים היטב הילד בסרטון, אלה מצריכות מעבר אל תפיסה חדשה של למידה ואל רמות חשיבה אחרות.
דוד פסיג (2000) ניסח טקסונומיה עתידית המותאמת למאה ה-21 ואשר מבוססת על הטקסונומיה של בלום. פסיג אימץ את ששת הקריטריונים הראשונים של בלום, עדכן את המונחים ההתנהגותיים כך שיתאימו למטרות מתוקשבות והוסיף קריטריון נוסף בשם "השבחה"- הדן ביכולתו של התלמיד לבחור את מצרף המידע המתאים וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות תלויות זמן ומקום (שם).
פסיג, בעדכון הטקסונומיה והתאמתה, מדגיש ומדגים הלכה למעשה תפיסות חדשות של הלמידה והאופן בו יש לשנות תהליכי חשיבה. יישום גישתו עשוי לתרום לפיתוח והעמקת תהליך ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עדכון מערך חשיבתם של הלומדים וסיוע ברכישת מיומנויות הכרחיות לחיים במאה הנוכחית.
לתינוק שבסרטון ידע טכנולוגי עשיר אולם ידע זה אינו מכין אותו לחיים במאה ה- 21, לשם כך עליו לרכוש מכלול שלם של מיומנויות ומערך חשיבה חדש.
ביבליוגרפיה:
מליקר, ד' ( 2001). ילד גאון. אוחזר ב- 19 ביוני 2011 מתוך: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2120381
מלמד, ע' וסלנט ע' (2011). תקשוב מערכות חינוך בעולם סקירת מידע. אוחזר ב-19 ביוני 2011 מתוך:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImag.pdf
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה