נושא זה הנלמד בשיעורי היסטוריה, מועבר לרוב ללומדים בדרך הוראה פרונטלית בה נדרש התלמיד להקשבה פסיבית במהלך שיעור שלם. במילה אחת ש-ע-מ-ו-ם!
בחודשים האחרונים בתפקידי כמדריכת מורים לפיתוח שיעורים מתוקשבים אני מתמודדת עם הרצון להימנע מתופעה זו המאפיינת את שיעורי היסטוריה ולהציע חלופה בדמות למידה פעילה היוצרת למידה משמעותית המונעת מתוך עניין אישי של הלומד.
בבית הספר בו אני מדריכה מצוידים המורים והתלמידים במחשבים ניידים ויש מקרן בכיתת הלימוד.
זהו מצב אידיאלי המאפשר למידה פעילה תוך שימוש באמצעים מתוקשבים.
אולם, גם כאן, יש לעבוד על פי מספר עקרונות יסוד מהותיים אשר יש בכוחם לפתח למידה פעילה ומשמעותית.
אורלי נוישטטל מתייחסת למחקרו של Beaudry שבחן את עבודת המורים בכתות משולבות מחשבים ניידים. ממצאיו ניתן לגזור מספר מאפיינים:
1. הגדרת יעדים ברורים לעבודה.
2. שילוב משוב המלווה את התקדמות הלומדים בפרויקט. מתן משמעות לתהליך על פני התוצר הסופי.
3. התייחסות לרמות הידע השונות.
4. עבודה בצוותים.
5. איסוף מידע מהרשת- יש ללמד את התלמיד לאסוף מידע, לנהל ולהעריך אותו.
בפעילות שפותחה עם המורה להיסטוריה, ניסינו לתת מענה לעקרונות אותם מפרט Beaudry.
בפעילות התחלקו התלמידים לצוותים על פי שמונה נושאים המתקשרים ליהודים באימפריה העות'מאנית. הפעילות לוותה בדף הנחיות שסייע בהגדרת יעדים ברורים ושולב מחוון הערכה לכל שלב בעבודה.
בשלב הראשון של העבודה התבקשה כל קבוצה לאתר מקורות מידע רלוונטיים. חלק זה לווה בטבלה המסייעת להערכת אתרים הכוללת התייחסות לעדכניות האתר, סוג המקור בהתאם לטבלת סיומות, זהות הכותב והתייחסות לסמכותו וסוג המידע המופיע באתר.
השאיפה הייתה לסייע לתלמידים בהערכת החומרים שאותרו וחידוד הבנתם בהקשר לחשיבותם של חומרים מהימנים כבסיס איתן להמשך הלמידה.
מעדותה של המורה עולה כי התלמידים התקשו לאתר חומרי למידה רלוונטיים וכי התנסות זו מהווה הכנה משמעותית עבורם לחיים במאה ה-21 הדורשים שליטה במיומנויות של איסוף, ניהול והערכת מידע.
לאחר שלב איסוף החומרים התבקשו התלמידים לסכם ראשי פרקים ורעיונות מרכזיים מכל נושא, מראשי הפרקים האלה עליהם ליצור רשומה יצירתית כ - "fake" בבלוג האימפריה שנפתח בעבורם. בתום הפעילות על התלמידים להגיב לאחת הרשומות של חבריהם לכיתה באופן יצירתי תוך הכוונה להתייחסות לנקודות ההשקה לנושא אותו חקרה הקבוצה, לדברים חדשים שנלמדו ושאילת שאלה שאין עליה תשובה ברשומה. בשלב האחרון של המשימה-הציגה כל קבוצה את תוצריה במליאה תוך התייחסות לתגובות שהתקבלו.
יש שיגידו כי במשימה זו "לא הומצא הגלגל", היו רבים שבנו פעילויות דומות עוד קודם לכן. אני בהחלט מסכימה עם אמירה זו!
אולם, עבור המורה ותלמידיה זוהי קפיצת דרך משמעותית. היתה זו הפעם הראשונה בה הם התנסו עם למידה המנצלת את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה באפיון גבוה בכל ששת הממדים (אפיון הפעילות נעשה בהתאם למחוון של קלי ושמיר) :
2. פיתוח רמות חשיבה- הפעילות כיוונה ליצירתיות, אנליזה וסינתזה ביצירת הרשומה בבלוג.
3. מידת השיתופיות- התלמידים התבקשו לבנות תוצר משותף ולהעריך את עמיתיהם.
4. קרוב התכנים לעולמו של הלומד- נעשה באמצעות כתיבת רשומה יצירתית כ - "fake".
5. הכוונה לתוצרי למידה עשירים- המחוון המצורף וההנחיות המפורטות מסייעות לבניית תוצר עשיר.
6. ההערכה שזורה בתהליך הלמידה- המחוון הוצג בתחילתו של התהליך ונותן קריטריונים ברורים להערכה.
האם מדובר בשינוי ממעלה שנייה? המביא לפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה?(גבריאל רעם)
לעניות דעתי שיעור זה מהווה התחלה חשובה ומהותית גם אם לא מדובר בפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה ומקיפה. שינוי דרכי ההוראה הינו תהליך ארוך ומתמשך. אני רואה בפעילות זו של המורה להיסטוריה ציון דרך משמעותי בדרך לשינוי דרכי ההוראה ללמידה פעילה לשם הבניית הידע!
