‏הצגת רשומות עם תוויות בלוג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלוג. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 בינואר 2012

זה שיר פרידה...

"זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה... "
(מילים ולחן: שלמה ארצי)

זהו. הסתיים לו עוד סמסטר. סמסטר המסמל גם סיומה של תקופת הלימודים לתואר השני. באופן רשמי מסתיים גם תהליך הכתיבה בבלוג.

במשך אחד עשר החודשים האחרונים נכתבו 30 רשומות בנושאים שונים ומגוונים המתקשרים לשילוב הטכנולוגיות במערכת החינוך.

מעבר לנתונים היבשים, התקופה הזו בה התבקשתי לכתוב בבלוג נעשתה לתהליך.

בפוסט הראשון שלי ציינתי כי אני קצת חוששת וביקשתי כי הכתיבה תסייע לפיתוח דיון פנימי ומעמיק שיוביל להתפתחות מקצועית. אני מרגישה שהמשאלה התמימה שהבעתי אז התגשמה במלוא עוצמתה.

בתחילה, כתבתי בבלוג מתוך חובה והכרח ולא מתוך הנאה ורצון פנימי. הקושי המרכזי היה טמון בהבעת הקול האישי שלי ובפיתוח תהליכי חשיבה ובכללם חשיבה ביקורתית (ראו את הרשומה בנושא הרפלקציה ).

הצורך לרשום כל שבוע רשומה חדשה – יצר אתגר ורצון לזמן רעיון חדש וקול אישי מעניין ושונה. במבט לאחור ובקריאת כלל התוצרים שהועלו אני מגלה כי הדבר יוצר מנעד כתיבה מגוון המציג פנים שונות של תפיסותיי ואמונותיי המקצועיות.
בתחילת תהליך הכתיבה כל רשומה נכתבה בבת אחת, בפעם אחת יצא כל מה שביקשתי להגיד.

עם הזמן הפכה הכתיבה לתהליך. לאחר הרישום הראשוני שבתי אל הרשומה, הוספתי ושיניתי. אני מאמינה שבכך הפכה הכתיבה והתהליך שבצידה למשמעותי ועמוק בהרבה.

בחלוף הזמן, מבלי להרגיש הפכה הכתיבה לחלק ממני. כל כתבה בעיתון, כל נושא חדש המתקשר לטכנולוגיה התחבר באופן ישיר לרשומה הבאה. חיפוש אחר חומרים עשירים ומגוונים ליווה אותי בכל ימות השבוע. לעיתים חשתי כי הרשומה בוערת תחת ידי. הכתיבה הפכה לצורך. הבלוג הפך למקום לביטוי המחשבות והתהיות המקצועיות שלי וסייע בגיבושן.

ככל שעבר הזמן הפך פרויקט הרישום למקור גאוותי אותו אני חולקת עם מכרי ומשפחתי.

אולם, אני חשה כי השינוי המהותי הוא השינוי הפנימי- עברתי מלהאמין בתקשוב מערכת החינוך ללחיות זאת. אני בטוחה שהרישום השבועי אשר חייב אותי להישאר מעודכנת ורלוונטית סייע רבות לתמורה האישית שעברתי.

ומעל הכל – תודה!

תודה על ההזדמנות להעמיק בתכנים רלוונטיים שזימנו התמודדות עם היבטים שלא הכרתי ובכך סייעו להתפתחותי המקצועית.

תודה על התגובות שהחלו להגיע ושאיפשרו לי הרהור וחשיבה נוספת על התכנים אותם כתבתי והאירו את עיני.

תודה על במה לבטא את שבתוכי.

תודה על שמצאתי את הקול הפנימי שלי שהפך לברור ומשמעותי.

תודה על ההזדמנות.

בחרתי לסכם את פעילות הבלוג מאז ועד היום גם בדרך יצירתית-
באמצעות יצירת מפה רב ממדית ואינטראקטיבית המשקפת את התהליך כולו:



השירה הזו שנמשכה לכל אורך אחד עשר החודשים האחרונים, מגיעה כעת לקו הסיום.

מדובר בפרידה מבחינה רשמית, אולם אין אומר הדבר שכאן מסתיים תהליך הכתיבה.

בטוחני שאשוב ואכתוב מעל דפי הבלוג בכל פעם שאחוש צורך לביטוי עצמי.

נתראה בהמשך,

מורן


יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

היהודים באימפריה העות'מאנית...

נושא זה הנלמד בשיעורי היסטוריה, מועבר לרוב ללומדים בדרך הוראה פרונטלית בה נדרש התלמיד להקשבה פסיבית במהלך שיעור שלם. במילה אחת ש-ע-מ-ו-ם!

בחודשים האחרונים בתפקידי כמדריכת מורים לפיתוח שיעורים מתוקשבים אני מתמודדת עם הרצון להימנע מתופעה זו המאפיינת את שיעורי היסטוריה ולהציע חלופה בדמות למידה פעילה היוצרת למידה משמעותית המונעת מתוך עניין אישי של הלומד.

בבית הספר בו אני מדריכה מצוידים המורים והתלמידים במחשבים ניידים ויש מקרן בכיתת הלימוד.

זהו מצב אידיאלי המאפשר למידה פעילה תוך שימוש באמצעים מתוקשבים.

אולם, גם כאן, יש לעבוד על פי מספר עקרונות יסוד מהותיים אשר יש בכוחם לפתח למידה פעילה ומשמעותית.

אורלי נוישטטל מתייחסת למחקרו של Beaudry שבחן את עבודת המורים בכתות משולבות מחשבים ניידים. ממצאיו ניתן לגזור מספר מאפיינים:

1. הגדרת יעדים ברורים לעבודה.
2. שילוב משוב המלווה את התקדמות הלומדים בפרויקט. מתן משמעות לתהליך על פני התוצר הסופי.
3. התייחסות לרמות הידע השונות.
4. עבודה בצוותים.
5. איסוף מידע מהרשת- יש ללמד את התלמיד לאסוף מידע, לנהל ולהעריך אותו.

בפעילות שפותחה עם המורה להיסטוריה, ניסינו לתת מענה לעקרונות אותם מפרט Beaudry.

בפעילות התחלקו התלמידים לצוותים על פי שמונה נושאים המתקשרים ליהודים באימפריה העות'מאנית. הפעילות לוותה בדף הנחיות שסייע בהגדרת יעדים ברורים ושולב מחוון הערכה לכל שלב בעבודה.

בשלב הראשון של העבודה התבקשה כל קבוצה לאתר מקורות מידע רלוונטיים. חלק זה לווה בטבלה המסייעת להערכת אתרים הכוללת התייחסות לעדכניות האתר, סוג המקור בהתאם לטבלת סיומות, זהות הכותב והתייחסות לסמכותו וסוג המידע המופיע באתר.

השאיפה הייתה לסייע לתלמידים בהערכת החומרים שאותרו וחידוד הבנתם בהקשר לחשיבותם של חומרים מהימנים כבסיס איתן להמשך הלמידה.

מעדותה של המורה עולה כי התלמידים התקשו לאתר חומרי למידה רלוונטיים וכי התנסות זו מהווה הכנה משמעותית עבורם לחיים במאה ה-21 הדורשים שליטה במיומנויות של איסוף, ניהול והערכת מידע.

לאחר שלב איסוף החומרים התבקשו התלמידים לסכם ראשי פרקים ורעיונות מרכזיים מכל נושא, מראשי הפרקים האלה עליהם ליצור רשומה יצירתית כ - "fake" בבלוג האימפריה שנפתח בעבורם. בתום הפעילות על התלמידים להגיב לאחת הרשומות של חבריהם לכיתה באופן יצירתי תוך הכוונה להתייחסות לנקודות ההשקה לנושא אותו חקרה הקבוצה, לדברים חדשים שנלמדו ושאילת שאלה שאין עליה תשובה ברשומה. בשלב האחרון של המשימה-הציגה כל קבוצה את תוצריה במליאה תוך התייחסות לתגובות שהתקבלו.

יש שיגידו כי במשימה זו "לא הומצא הגלגל", היו רבים שבנו פעילויות דומות עוד קודם לכן. אני בהחלט מסכימה עם אמירה זו!

אולם, עבור המורה ותלמידיה זוהי קפיצת דרך משמעותית. היתה זו הפעם הראשונה בה הם התנסו עם למידה המנצלת את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה באפיון גבוה בכל ששת הממדים (אפיון הפעילות נעשה בהתאם למחוון של קלי ושמיר) :

1. ניצול הערך המתוקשב- נעשה באפיון גבוה וחייב את הלומדים לבצע אינטראקציה עם התכנים הנלמדים באמצעות איסוף החומרים.

2. פיתוח רמות חשיבה- הפעילות כיוונה ליצירתיות, אנליזה וסינתזה ביצירת הרשומה בבלוג.

3. מידת השיתופיות- התלמידים התבקשו לבנות תוצר משותף ולהעריך את עמיתיהם.

4. קרוב התכנים לעולמו של הלומד- נעשה באמצעות כתיבת רשומה יצירתית כ - "fake".

5. הכוונה לתוצרי למידה עשירים- המחוון המצורף וההנחיות המפורטות מסייעות לבניית תוצר עשיר.

6. ההערכה שזורה בתהליך הלמידה- המחוון הוצג בתחילתו של התהליך ונותן קריטריונים ברורים להערכה.


האם מדובר בשינוי ממעלה שנייה? המביא לפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה?(גבריאל רעם)

לעניות דעתי שיעור זה מהווה התחלה חשובה ומהותית גם אם לא מדובר בפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה ומקיפה. שינוי דרכי ההוראה הינו תהליך ארוך ומתמשך. אני רואה בפעילות זו של המורה להיסטוריה ציון דרך משמעותי בדרך לשינוי דרכי ההוראה ללמידה פעילה לשם הבניית הידע!

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

גלובליזציה הלכה למעשה

גלובליזציה מוגדרת כהתרחבותם ושילובם של הקשרים התרבותיים, כלכליים ופוליטיים בין מדינות, חברות ויחידים מכל העולם. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר (קוד פתוח, 2011).

הגלובליזציה תופסת תאוצה דווקא בשנים האחרונות כתוצאה מהתרחבות הטכנולוגיה, האינטרנט והרשתות החברתיות.
עיקרון הגלובליזציה ישים גם בחינוך. אחד העקרונות המרכזיים בלמידה מתוקשבת עוסק בצורך ביצירת סביבת למידה פעילה המתחברת לעולמו של הלומד.

בפרויקט למידה שיתופי ומתוקשב בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב לבין תלמידים בני אותו גיל בניו יורק מיישמים את עקרון זה של התקשוב. הסרטון הבא מציג את הפרויקט.


PS 327 Technology Showcase - Brooklyn, NY June 16, 2011 from Time To Know on Vimeo.


הצלחת הפרויקט מושתת על העמקה וביסוס של יחסים חברתיים בין תלמידים בני אותו גיל המונעים מתוך סקרנות ועניין משותף. זוהי דרך בלתי אמצעית לפיתוח הכרות עמוקה של תרבות אחרת, בעלת מאפיינים שונים אשר מרוחקת מאות אלפי קילומטרים (פורטל מס"ע, 2011).

פרויקט זה מהווה דוגמה נוספת ליכולתה של המדיה הדיגיטאלית להביא לשינוי מהותי של אופן הלמידה והחשיבה. צמצום המרחק הגיאוגרפי והטכנולוגיה מסייעים ללומדים בפיתוח יכולות רבות ומבורכות של תקשורת בכתב ובע"פ תוך פיתוח השפה האנגלית המשמשת כשפה המרכזית לתקשורת. הערך המוסף של התהליך מתבטא בפיתוח מיומנויות מידעניות של איסוף מידע והבנייתו.

גם הפעם מאפשרת הטכנולוגיה וכלי השיתוף הגלומים בה למידה מעניינת ואינטראקטיבית היוצאת מעולמו של הלומד ומסייעת לו בפיתוח יכולות תקשורת המהוות בסיס בעולם גלובלי.

בשבוע האחרון פרסם פורטל מס"ע את רשימת הבלוגים החינוכיים הנבחרים לשנת 2011. הבלוג שזכה במקום הראשון בישראל הוא בלוג של מורה לאנגלית היוצרת שיתופי פעולה עם תלמידים בבתי ספר בחו"ל. כן כן, בדיוק כמו אלה שבסרטון.

המורה הזו זכתה ולא בכדי. אין ספק שבכתיבה שיתופית בבלוג מתגלה הערך המוסף של הטכנולוגיה במלוא הדרו – שיפור תהליכי למידה קוגניטיביים ופיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה תוך שימוש בכלים טכנולוגיים.

כולי תקווה כי מורים נוספים יזהו את הזדמנות הגלובלית הגלומה במרחב הדיגיטאלי, ירימו את הכפפה ויזמו שיתופי פעולה נוספים התורמים ללומד ברמה האישית ולתדמית המדינה ברמה הלאומית.



מקורות:
פורטל מס"ע, 2011. כיתה משותפת תל אביב- ניו יורק. אוחזר ב-6 באוגוסט 2011 מתוך
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4122

קוד פתוח (2011). גלובליזציה. אוחזר ב-6 באוגוסט, 2011 מתוך
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94