הכנה לחיים...

האתגרים החברתיים הגדולים של המאה ה-21 מחייבים את מערכות החינוך העולמיות לחנך את הלומדים לעמידה בסטנדרטיים הגבוהים שמציבה הגלובליזציה של הכלכלה והטכנולוגיה.

ארצות ומדינות שיערכו בהתאם- הן אלו שיעמדו בחזית ההנהגה הכלכלית העולמית (dorfan,2011 בתוך: פורטל מס"ע)

היבט זה המוכר למדינות רבות, מביא לפיתוח דגמי הוראה שמכינים את הלומדים לצרכים העולים בעידן זה.

הסרטון הבא מציג באופן הומוריסטי את אופן התמודדותם של אנשים אשר מערכת החינוך שלהם לא טרחה להכינם לחיים בעולם הטכנולוגי.

סרטון מתוך: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=832411

המציאות המשורטטת בסרטון נדמית כרחוקה אלף שנות אור, אולם, דוח שפורסם ב-2011 בקליפורניה ומתאר את סטטוס הוראת המדעים בבתי הספר הציבוריים עשוי ליצור תמונה דומה.

תמונת מצב לימודי המדעים בקליפורניה נראית בכי רע. התלמידים זוכים לפחות מ-60 דקות שבועיות ללימוד המקצוע. המורים מקדישים את מרצם ללימוד השפה והמתמטיקה ומלמדים מקצוע זה ללא ההשקעה והאיכות הנדרשת.

המורים בבתי הספר כמהים לחומרי למידה המאפשרים את מעורבותם של הלומדים. אני הייתי משיימת צורך זה כתקשוב. אולם, העדר התקציבים יוצר אתגר משמעותי בביצוע הוראה חוויתית.

ממצאי הדוח מצביעים על כך שביותר מ-50% מבתי הספר היסודיים לא נעשו פעולות משמעותיות להגברת החינוך המדעי בחמש השנים האחרונות.

איני מבינה איך היבט זה מתיישב עם הצורך להכנת הלומד לחיים בעולם הטכנולוגי!

לימוד המדעים צריך וחייב שיעמוד בחזית החינוכית. יש להזרים תקציבים ואמצעים ללימוד מקצוע זה כפועל יוצא מהצורך המהותי בהכנת הלומדים להמשך החיים.

תמיד היה נראה לי שארה"ב משיגה את מדינת ישראל בכל. ראיתי בעיני רוחי עולם ורוד בו מיושמים כל דגמי ההוראה באופן המיטבי ביותר. הופתעתי לגלות שלא כך הדבר!

אני למדה מכך שגם מדינת ישראל אינה יכולה לנוח על זרי הדפנה. גם אצלנו לימודי המדעים אינם עתירי משאבים. עלינו לשקוד לא פחות על פיתוחם של דגמי הוראה חדשניים, המותאמים לעולם בו אנו חיים ועושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשם המחשה ולמידה פעילה.

בוודאי לא נרצה לראות את בוגרי בית ספרנו מתמודדים עם קשיים טכנולוגיים כפי שהתמודדו האנשים בסרטון. התמודדות שכזו משמעה שנכשלנו במטרת החינוך העיקרית- הכנתם לחיים בעולם המשתנה.

לכן, עלינו לפתח, להתפתח, לשנות ולנסות להוביל לאופני למידה אשר יצליחו במימוש מטרתו העיקרית של החינוך- הכנה לחיים!

להיות או לא להיות?

על מנת לדון בשאלה האם המחשב תורם לחינוך? נצפה בסרטון הבא.


בסרטון טוען פרופ' גבי סלומון כי השימוש שעושה מערכת החינוך במחשב הוא מאכזב. לטענתו, השימוש במחשב משמש לשם השגת מטרות כגון: שינון, זכירה, תרגול וכו'. שימוש זה לא מאפשר לממש את תרומתו האמיתית והמשמעותית של המחשב. התרומה מגיעה כאשר יש שינוי מהותי של כל הדרך הדיסיפלינרית.

מחקר בינלאומי מאשש את טענתו של סלומון ומעיד על כך שתוכניות הלימודים מחזקות העברת תכנים על פני טיפוח ופיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה (2011, Won-Pyo Hong).

למעשה נראה כי הקושי בשינוי מהלך ההוראה והלמידה טמון בשני היבטים מרכזיים אשר קופאים על שמרם, תוכניות הלימודים והמורים על אופן הכשרתם וחשיבתם.

ראשית, נראה כי תוכניות הלימודים צריכות לבטא את שינוי החשיבה והרצון בפיתוח מיומנויות גבוהות וחשיבה מסדר גבוה. תוכניות לימודים שישאפו לשינוי ורענון המטרות יאפשרו למידת חקר, חשיבה יצירתית וביקורתית אשר הכלים המתוקשבים הם הכלים המתאימים ביותר לקידום מטרות אלו.

על הנדבך של שינוי תוכניות הלימודים יש להוסיף את הנדבך של המורים. במוסדות להכשרה גבוהה יש להכשיר מורים חושבים, מערערים, סקרנים אשר מוכנים לצאת מהמסגרת החינוכית בה הם למדו ולהוביל את תלמידיהם אל עבר המאה ה- 21 ולהכשירם למיומנויות המאפיינות מאה זו.

נראה כי שינוי של שני ההיבטים - תוכניות הלימודים ואופן הכשרתם וחשיבתם של המורים יסייע למערכת החינוך להיכנס אל תוך תהליך שינוי הפדגוגיה החינוכית.



ביבליוגרפיה:

לונדון את קירשנבאום (2010). האם השימוש במחשב תורם לחינוך? אוחזר ב- 22 ליולי 2011 מתוך http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=691366&TypeID=1&sid=182



Won-Pyo Hong (2011). An international study of the changing nature and role of school curricula: from transmitting content knowledge to developing students’ key competencies, Asia Pacific Education Review. Retrieved July 22, 2011 from http://www.springerlink.com/content/e2150t9l57542242

יצירתיות וחינוך – האם יש קשר ביניהם?

הסרטון הבא מתאר את האופן בו נראית מערכת החינוך כיום-



לפי דבריו של טום פיטרס (2007), מערכת החינוך כיום מדכאה את היצירתיות של הילד ומקבעת אותו לעקרונות קבועים מראש של עשה ואל תעשה.
ראייה לכך ניתן למצוא בילד בגן הילדים אשר מקבל "בלתי מספיק" באומנות רק בגלל שיצא מהקווים...
ללא כל ספק מערכת חינוך שכזו מצעידה את העולם בו אנו חיים אל עבר חיים שיגרתים, משעממים וחסרי כל תכלית.

וכן.... זו טרגדיה!

האם ניתן לשלב יצירתיות וחינוך? למרות שכיום זו נראית משימה בלתי אפשרית שילוב כזה הוא בהחלט אפשרי!

כבר במחקר שנעשה בשנת 1999 הסיקו כי שימוש מושכל בתקשוב מקדם מטרות חינוכיות כלמידה עצמאית באמצעות חקר ומסייע לפיתוח ערכים הומניטאריים (אשר, 1999). אני מוסיפה למסקנה כי בדרך זו ניתן לפתח גם את היצירתיות בקרב הלומדים.

כיום ישנם מורים המוכיחים זאת הלכה למעשה ומכוונים ללמידת חקר, המפתחת חשיבה מסדר גבוה ומשלבת אלמנטים של הבניית ידע תוך פיתוח היצירתיות הטמונה בלומדים ( ראיה לכך ניתן לראות במשימה המתוקשבת של כהן ליאן, 2010, בתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3041 ).

כיאה למאה ה- 21 והעידן הדיגיטאלי אחד הפתרונות הזמינים והעדכניים ביותר לגיוון דרכי ההוראה ושינויה טמון בשילוב המחשב בלמידה ובפיתוח פעילויות מתוקשבות השואפות לקידום היצירתיות של הלומד כחלק ממגוון המיומנויות אותם עליו לרכוש כאוריין דיגיטאלי.

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבה מתוקשבת" אנו נחשפים לכלים מרתקים אשר יכולים לסייע בקידום מגוון המיומנויות של המאה ה-21 אשר פיתוח היצירתיות נכלל בתחומן, כדוגמת העבודה עם הלוח החכם ותוכנת ה- ActivInspire. כולי תקווה שבסמסטר הזה אצליח סוף סוף ליישם חלק משלל הרעיונות אשר עולים בבלוג זה.
סמכו עלי שאת התוצרים והמסקנות אחלוק עימכם.

עד השבוע הבא בואו ננסה לחשוב באופן יצירתי!!!


ביבליוגרפיה:אשר, ס' (1999). פרויקטים באמצעות תקשוב. מחשבים בחינוך, גיליון 49 עמ' 30-34, אוחזר ב- 2 ליולי 2011 מתוך: http://www.amalnet.k12.il/madatec/articles/B2_00023.asp
כהן ליאן מ' (2010). דגמים של משימות מתוקשבות לילדים המביעות יצירתיות. אוחזר ב- 2 ביולי 2011 מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3041