‏הצגת רשומות עם תוויות חשיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חשיבה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 24 ביולי 2011

להיות או לא להיות?

על מנת לדון בשאלה האם המחשב תורם לחינוך? נצפה בסרטון הבא.


בסרטון טוען פרופ' גבי סלומון כי השימוש שעושה מערכת החינוך במחשב הוא מאכזב. לטענתו, השימוש במחשב משמש לשם השגת מטרות כגון: שינון, זכירה, תרגול וכו'. שימוש זה לא מאפשר לממש את תרומתו האמיתית והמשמעותית של המחשב. התרומה מגיעה כאשר יש שינוי מהותי של כל הדרך הדיסיפלינרית.

מחקר בינלאומי מאשש את טענתו של סלומון ומעיד על כך שתוכניות הלימודים מחזקות העברת תכנים על פני טיפוח ופיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה (2011, Won-Pyo Hong).

למעשה נראה כי הקושי בשינוי מהלך ההוראה והלמידה טמון בשני היבטים מרכזיים אשר קופאים על שמרם, תוכניות הלימודים והמורים על אופן הכשרתם וחשיבתם.

ראשית, נראה כי תוכניות הלימודים צריכות לבטא את שינוי החשיבה והרצון בפיתוח מיומנויות גבוהות וחשיבה מסדר גבוה. תוכניות לימודים שישאפו לשינוי ורענון המטרות יאפשרו למידת חקר, חשיבה יצירתית וביקורתית אשר הכלים המתוקשבים הם הכלים המתאימים ביותר לקידום מטרות אלו.

על הנדבך של שינוי תוכניות הלימודים יש להוסיף את הנדבך של המורים. במוסדות להכשרה גבוהה יש להכשיר מורים חושבים, מערערים, סקרנים אשר מוכנים לצאת מהמסגרת החינוכית בה הם למדו ולהוביל את תלמידיהם אל עבר המאה ה- 21 ולהכשירם למיומנויות המאפיינות מאה זו.

נראה כי שינוי של שני ההיבטים - תוכניות הלימודים ואופן הכשרתם וחשיבתם של המורים יסייע למערכת החינוך להיכנס אל תוך תהליך שינוי הפדגוגיה החינוכית.



ביבליוגרפיה:

לונדון את קירשנבאום (2010). האם השימוש במחשב תורם לחינוך? אוחזר ב- 22 ליולי 2011 מתוך http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=691366&TypeID=1&sid=182



Won-Pyo Hong (2011). An international study of the changing nature and role of school curricula: from transmitting content knowledge to developing students’ key competencies, Asia Pacific Education Review. Retrieved July 22, 2011 from http://www.springerlink.com/content/e2150t9l57542242


יום ראשון, 19 ביוני 2011

ילד מתוקשב?

התמורות שחלות על העולם בעידן הדיגיטאלי חייבו את האדם לערוך שינויים מהותיים באורך חייו, סביבתו החברתית והתרבותית ואף הביאו לשינוי דרך חשיבתו. (http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImage.pdf)
בעבר, ילד אשר רכש ארנסל מיומנויות הקשורות בכתיבה וקריאה (אוריינות) נחשב כמי שמוכן לחיים בחברה אליה הוא משתייך. כעת, עם כניסתו של העולם למאה ה-21 עליו לרכוש מכלול רחב ושונה בתכלית של מיומנויות.

ראיה לכך ניתן לראות בסרטון הבא:



הילד שבסרטון מפגין ידע טכנולוגי מרשים המהווה חלק ממגוון המיומנויות אותן יש לרכוש על מנת להצליח בעולם הדיגיטאלי, אולם האם זוהי המיומנות המרכזית והחשובה עבור חיים במאה ה-21?

אני חייבת לומר באופן נחרץ שלא! מערכת החינוך כיום שואפת להתמיר את ידיעותיו של הלומד ולהובילו אל עבר תהליכי חשיבה מסדר גבוהה המצריכים פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתית, אנליזה וסינתזה.
כל המיומנויות הללו אינן כלולות בשינון ובלמידה בעל פה, כפי שמדגים היטב הילד בסרטון, אלה מצריכות מעבר אל תפיסה חדשה של למידה ואל רמות חשיבה אחרות.

דוד פסיג (2000) ניסח טקסונומיה עתידית המותאמת למאה ה-21 ואשר מבוססת על הטקסונומיה של בלום. פסיג אימץ את ששת הקריטריונים הראשונים של בלום, עדכן את המונחים ההתנהגותיים כך שיתאימו למטרות מתוקשבות והוסיף קריטריון נוסף בשם "השבחה"- הדן ביכולתו של התלמיד לבחור את מצרף המידע המתאים וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות תלויות זמן ומקום (שם).

פסיג, בעדכון הטקסונומיה והתאמתה, מדגיש ומדגים הלכה למעשה תפיסות חדשות של הלמידה והאופן בו יש לשנות תהליכי חשיבה. יישום גישתו עשוי לתרום לפיתוח והעמקת תהליך ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עדכון מערך חשיבתם של הלומדים וסיוע ברכישת מיומנויות הכרחיות לחיים במאה הנוכחית.
לתינוק שבסרטון ידע טכנולוגי עשיר אולם ידע זה אינו מכין אותו לחיים במאה ה- 21, לשם כך עליו לרכוש מכלול שלם של מיומנויות ומערך חשיבה חדש.

ביבליוגרפיה:
מליקר, ד' ( 2001). ילד גאון. אוחזר ב- 19 ביוני 2011 מתוך: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2120381


מלמד, ע' וסלנט ע' (2011). תקשוב מערכות חינוך בעולם סקירת מידע. אוחזר ב-19 ביוני 2011 מתוך:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImag.pdf

יום ראשון, 22 במאי 2011

כמה מילים על חשיבה...

מזה מספר שנים מנסה מערכת החינוך לשלב בחובה למידה מתוקשבת ומתהדרת בפרויקטים של שילוב מחשבים בלמידה ומחשב לכל ילד.

אולם, במספר רב של מטלות לימודיות מתוקשבות ניתן לראות כי מרבית הפעילויות מעבירות את המרחב הכיתתי ודפי העבודה אל המרחב האינטרנטי המתוקשב תוך שימוש במאגרי המידע הממוחשבים.

עמי סלנט ( 2011) גורס כי תהליך החשיבה כולל שני אופני חשיבה- חשיבה מסתעפת וחשיבה מתכנסת. חשיבה מסתעפת מאפשרת למחשבה להסתעף ולחרוג מגבולותיה הצרים של הבעיה. לעומת זאת, חשיבה מתכנסת הינה חשיבה הדורשת החלטות של כן ולא ומצמצמת מחשבות אל הנקודה בה יכולה לשלוט הלוגיקה.

רוב רובם של המורים לוקים בחשיבה המתכנסת וכך גם נראות מטלותיהן המתוקשבות ואיך לא? הם הרי יציר הבריאה של מערכת שחינכה לחשיבה במושגים של שחור ולבן (כן/לא או במילים אחרות -חשיבה מתכנסת). פתאום נוצר הצורך ההכרחי לשנות את אופן החשיבה ולהתחיל לחשוב באופן שונה אשר מחובר למאפייני המאה ה- 21.

על מנת לרכוש את החשיבה המסתעפת ולנסח מטלות בשמה, על המורים ללמוד ולהשקיע הרבה יותר חשיבה ומאמץ.

לא פשוט- בהחלט! מאתגר- ללא ספק! אפשרי- בטוח!

אולם בטרם נשיים את אופן החשיבה של הלומדים בשם "חשיבה מסתעפת", יש לשנות תחילה את אופן הלמידה מלמידה נייחת ומקובעת ללמידה פעילה שתסייע להבניית הידע בכל תהליך של למידה וכל שכן במרחב הדיגיטאלי המאפשר גמישות, קישוריות וטומן בתוכו מאגרי ידע בלתי נדלים.

כמו כן, יש להתמיר את תהליך הלמידה של הלומדים ולחנך לארסנל שלם של הכשרי חשיבה המתבססים על יצירתיות, העמקה, הרהור וערעור על העובדות והנושאים הנלמדים.

יישום של אופני חשיבה אחרים מאופן החשיבה המסורתי והמקובע בתהליך הלמידה יוביל את התהליך כולו אל מחוזות חדשים. מחוזות אשר יובילו בסופו של יום אל החשיבה המסתעפת החיונית כל כך ללמידה המתוקשבת.



סלנט, ע' (2007). לאופייה של המטלה המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? אוחזר ב- 20 למאי 2011 מתוך: