To be smart

תכנית התקשוב הלאומית, כפי שדובר וסופר כאן רבות אודותיה, מציידת את ביה"ס ברשת אינטרנט, את המורים במחשבים ניידים ואת הכיתות במקרנים. בנוסף, ישנם בתי ספר המקבלים ציוד תקשוב מתקדם. בבתי ספר אלו יצוידו גם התלמידים במחשבים ניידים.

אין ספק שמדובר בהתקדמות משמעותית בתקשוב בתי הספר!

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות המאפיינות את המאה ה-21, מתגלה פתאום העובדה כי המחשבים הניידים אינם מהווים טכנולוגיה חדישה. קיימות היום טכנולוגיות חדישות בהרבה, בעלות פונקציות הדומות במהותן לאפשרויות הגלומות במחשב הנייד, אשר כבשו זה מכבר את כלל החברה.

מדובר בטלפון חכם (smartphone).

ה- smartphone, המתפקד גם כמחשב, יכול לשמש, בין היתר, כאמצעי לניהול למידה ולניהול פדגוגי ולהנגיש מידע וחומרי למידה בכל מקום וזמן (בלאו, 2011).

אם העתיד כבר כאן, מדוע שלא נשתמש בו?

הרבה מהתלמידים בארץ מגיעים כבר היום עם ה- smartphone שלהם מידי בוקר אל בית הספר. בעתיד, אולי יחליט משרד החינוך לממן דווקא מכשיר זה על פני מימון מחשבים ניידים.

כך או אחרת, כבר היום יכול כמעט כל מורה לעשות שימוש ב smartphone-כחלק מתהליך ההוראה (מומלץ לפני כן לבדוק כמה טלפונים כאלה מצויים בכיתה ולבקש את רשות ההורים).

אפשרויות הגלישה ברשת ובכללן הגישה לספרים הדיגיטליים ואפליקציות הסלולאר יכולות להפוך את חווית הלימוד לאינטראקטיבית ומעניינת בהרבה (נטע בן שטרית ועמי סלנט, מתוך פורטל מס"ע).

להלן מספר דוגמאות לאפליקציות היכולות לקדם תהליכי הוראה ולמידה פעילים וחווייתיים:

1. אפליקציה ללימוד אותיות ה-א'-ב' בליווי ציורים, טקסט, שמע וסיפורים קצרים.

2. באופן דומה ניתן לכלול בשיעורי אנגלית בגילאים הצעירים אפליקציות ללימוד ה- ABC. (מתוך: ipps).

3. skyview- מאפשרת להשתמש ב- smartphone כטלסקופ על ידי שימוש ביכולות הGyro- ובכך לשמש מורים בשיעורי גיאוגרפיה. בשימוש באפליקציה מציג המכשיר את מפת הכוכבים ושמותיהם באופן אוטומטי ועל פי הכיוון אליו מכוון המכשיר- בהתמקמות על אחד הכוכבים ניתן לקבל ישירות על המסך מידע ויקיפדי.

4. Budget Planner או Out of. milk הינן אפליקציות המאפשרות עריכת רשימת קניות אינטראקטיבית, השוואת מחירים וניהול תקציבי. ניתן ליישמם בשיעורי המתמטיקה תוך חיבור לעולם האמיתי לשם לימוד הפרשים, אחוזים, בעיות מילוליות ועוד...

5. Space Physics הינה אפליקציה משחקית היכולה לשמש מורים לשם לימוד פיזיקת המרחב והדגמת תהליכי פעולה ותגובה של גופים בתנועה באופן חוויתי.

6. אפליקציה של edu.2 מהווה פלטפורמה לניהול למידה מרחוק ומאפשרת בניית מרכז משאבים שיתופי (הסבר לגבי אופן השימוש באפליקציה ניתן למצוא בבלוג של Graham glass.etc).

7. שימוש בטכנולוגיית ה- QR code מאפשרת קידוד של תכנים ושילוב משחקים בלמידה (ניתן לקרוא עוד בנושא שילוב QR code בהוראה בבלוג של אריאלה ובבלוג של אודי בשלובים)

הדוגמאות שהובאו כאן הן מצומצמות- מספר האפליקציות הקיים בשוק עצום והוא הולך וגדל מידי יום ביומו.

הרעיון המרכזי בשילוב הטכנולוגיה החדישה בהוראה, כדוגמת טכנולוגיית ה- smartphone, הוא שילוב מושכל ונבון המקדם תהליכי הוראה ולמידה.

תפקידו של המורה הוא בבחירה והערכה של אפליקציות המשרתות את המטרות הלימודיות. לשם התוויית התהליך הפדגוגי בזמן השיעור עליו לתת לתלמידים מטלת ביצוע/ חקר בהתבסס על ההתנסות באפליקציה. בתום הפעילות על התלמידים להגיש תוצר של תהליך הלמידה. בשיעור שכזה, על כל שלביו מושג הערך המוסף שבשימוש בטכנולוגיה להוראה.

אפשרויות הגלישה ברשת ואפליקציות ה- smartphone יכולות לתרום לחוויית הלמידה האינטראקטיבית ולהעצימה. גם הפעם, תפקידנו כאנשי הוראה הוא לאתר את המקומות בהם האפליקציה מסייעת ותורמת לתהליכי ההוראה והלמידה.

העתיד כבר כאן ממזמן...בואו נשתמש בו בתבונה.

היהודים באימפריה העות'מאנית...

נושא זה הנלמד בשיעורי היסטוריה, מועבר לרוב ללומדים בדרך הוראה פרונטלית בה נדרש התלמיד להקשבה פסיבית במהלך שיעור שלם. במילה אחת ש-ע-מ-ו-ם!

בחודשים האחרונים בתפקידי כמדריכת מורים לפיתוח שיעורים מתוקשבים אני מתמודדת עם הרצון להימנע מתופעה זו המאפיינת את שיעורי היסטוריה ולהציע חלופה בדמות למידה פעילה היוצרת למידה משמעותית המונעת מתוך עניין אישי של הלומד.

בבית הספר בו אני מדריכה מצוידים המורים והתלמידים במחשבים ניידים ויש מקרן בכיתת הלימוד.

זהו מצב אידיאלי המאפשר למידה פעילה תוך שימוש באמצעים מתוקשבים.

אולם, גם כאן, יש לעבוד על פי מספר עקרונות יסוד מהותיים אשר יש בכוחם לפתח למידה פעילה ומשמעותית.

אורלי נוישטטל מתייחסת למחקרו של Beaudry שבחן את עבודת המורים בכתות משולבות מחשבים ניידים. ממצאיו ניתן לגזור מספר מאפיינים:

1. הגדרת יעדים ברורים לעבודה.
2. שילוב משוב המלווה את התקדמות הלומדים בפרויקט. מתן משמעות לתהליך על פני התוצר הסופי.
3. התייחסות לרמות הידע השונות.
4. עבודה בצוותים.
5. איסוף מידע מהרשת- יש ללמד את התלמיד לאסוף מידע, לנהל ולהעריך אותו.

בפעילות שפותחה עם המורה להיסטוריה, ניסינו לתת מענה לעקרונות אותם מפרט Beaudry.

בפעילות התחלקו התלמידים לצוותים על פי שמונה נושאים המתקשרים ליהודים באימפריה העות'מאנית. הפעילות לוותה בדף הנחיות שסייע בהגדרת יעדים ברורים ושולב מחוון הערכה לכל שלב בעבודה.

בשלב הראשון של העבודה התבקשה כל קבוצה לאתר מקורות מידע רלוונטיים. חלק זה לווה בטבלה המסייעת להערכת אתרים הכוללת התייחסות לעדכניות האתר, סוג המקור בהתאם לטבלת סיומות, זהות הכותב והתייחסות לסמכותו וסוג המידע המופיע באתר.

השאיפה הייתה לסייע לתלמידים בהערכת החומרים שאותרו וחידוד הבנתם בהקשר לחשיבותם של חומרים מהימנים כבסיס איתן להמשך הלמידה.

מעדותה של המורה עולה כי התלמידים התקשו לאתר חומרי למידה רלוונטיים וכי התנסות זו מהווה הכנה משמעותית עבורם לחיים במאה ה-21 הדורשים שליטה במיומנויות של איסוף, ניהול והערכת מידע.

לאחר שלב איסוף החומרים התבקשו התלמידים לסכם ראשי פרקים ורעיונות מרכזיים מכל נושא, מראשי הפרקים האלה עליהם ליצור רשומה יצירתית כ - "fake" בבלוג האימפריה שנפתח בעבורם. בתום הפעילות על התלמידים להגיב לאחת הרשומות של חבריהם לכיתה באופן יצירתי תוך הכוונה להתייחסות לנקודות ההשקה לנושא אותו חקרה הקבוצה, לדברים חדשים שנלמדו ושאילת שאלה שאין עליה תשובה ברשומה. בשלב האחרון של המשימה-הציגה כל קבוצה את תוצריה במליאה תוך התייחסות לתגובות שהתקבלו.

יש שיגידו כי במשימה זו "לא הומצא הגלגל", היו רבים שבנו פעילויות דומות עוד קודם לכן. אני בהחלט מסכימה עם אמירה זו!

אולם, עבור המורה ותלמידיה זוהי קפיצת דרך משמעותית. היתה זו הפעם הראשונה בה הם התנסו עם למידה המנצלת את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה באפיון גבוה בכל ששת הממדים (אפיון הפעילות נעשה בהתאם למחוון של קלי ושמיר) :

1. ניצול הערך המתוקשב- נעשה באפיון גבוה וחייב את הלומדים לבצע אינטראקציה עם התכנים הנלמדים באמצעות איסוף החומרים.

2. פיתוח רמות חשיבה- הפעילות כיוונה ליצירתיות, אנליזה וסינתזה ביצירת הרשומה בבלוג.

3. מידת השיתופיות- התלמידים התבקשו לבנות תוצר משותף ולהעריך את עמיתיהם.

4. קרוב התכנים לעולמו של הלומד- נעשה באמצעות כתיבת רשומה יצירתית כ - "fake".

5. הכוונה לתוצרי למידה עשירים- המחוון המצורף וההנחיות המפורטות מסייעות לבניית תוצר עשיר.

6. ההערכה שזורה בתהליך הלמידה- המחוון הוצג בתחילתו של התהליך ונותן קריטריונים ברורים להערכה.

האם מדובר בשינוי ממעלה שנייה? המביא לפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה?(גבריאל רעם)

לעניות דעתי שיעור זה מהווה התחלה חשובה ומהותית גם אם לא מדובר בפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה ומקיפה. שינוי דרכי ההוראה הינו תהליך ארוך ומתמשך. אני רואה בפעילות זו של המורה להיסטוריה ציון דרך משמעותי בדרך לשינוי דרכי ההוראה ללמידה פעילה לשם הבניית הידע!

"אני ואתה נשנה את העולם..."

מילים אלו, בשירו של אריק אינשטיין, מבטאות את הרצון לשינוי הטמון בהווייתו של הקיום האנושי. האמונה האידיאליסטית בצדקת הדרך מלווה את תהליך השינוי, לפחות בראשיתו. הרצון והאמונה ביכולתו של האדם לחולל שינוי, אינה בגדר פריצת דרך ורעיון חדשני, אלא רצון החוזר ועולה מפי רבים.

מערכת החינוך מבינה כי עליה לחולל תמורות בתפיסתה החינוכית, בגישת ההוראה, בתוכניות הלימודים ודרך התנהלותה של המערכת החינוכית בכללותה. לכן קמות רפורמות חדשות השכם וערב.

רפורמות חוזרות ונשנות מעידות על חוסר הצלחה בהתמודדות עם הקשיים. אחד ההסברים לכך הוא שמכונני הרפורמות מתקשים לשים את האצבע על הבעיות המהותיות וכפועל יוצא מכך גם מתקשים להציע פתרונות יעילים ונכונים (קיובן, 2010).

מחוללי הרפורמות אינם מבינים דבר וחצי דבר בחינוך (חן, 2011). לדעתי, הם מבקשים להטביע חותמם על המערכת בשם הרצון להיחרט בזיכרון הקולקטיבי של ארכיון הרפורמות ואוהבים לדבר גבוהות ונצורות אודות הצורך "במהפכה בחינוך" אולם מנותקים מהמערכת עצמה.

בפועל, אנשי השטח, דהיינו המורים, נעדרים מועדות אלו (חן, 2011).

לכן נמנעת מהם היכולות להשמיע קולם ולהצביע על הצרכים האמיתים של המערכת והנקודות הטעונות שיפור. לדעתי, הדבר נובע מחוסר ההערכה המלווה את תפקיד המורה בשנים האחרונות, הרי, כיצד המורה הקטן, חסר ההבנה וחסר האמצעים יוכל לתרום להבנת צורכי המערכת?

יוכל גם יוכל! הוא זה אשר קם מידי בוקר ומתמודד עם תחלואי אותה המערכת.

קיובן (2010) טוען כי בית הספר מייצג את החברה בה חיי ונתמך על ידה. על מנת להבטיח תמיכה זו הוא נמנע משינוי מהותי שעשוי לגרום לפגיעה באמינותו. לכן, רצון לשינוי מתבטא רק ברמה ההצהרתית ולא ברמת היישום.

כאשת חינוך, הקשובה להלך הרוח סביבה, אני מצליחה לשמוע שהלך הרוח השתנה! החברה כולה צמאה לשינוי מהותי של מערכת החינוך. מרבית התלמידים נעדרים מוטיבציה וסקרנות ללמידה ומצהירים כי אינם אוהבים את בית הספר. אני בטוחה שחברה שכזו תאמץ אל חיקה כל שינוי חיובי בהתנהלות החינוכית.

כאמור, מערכת החינוך כיום זקוקה לשינוי מהותי ומקיף, כזה שיביא לשיפור תפיסת החינוך על ידי החברה. שינוי שכזה יכול להיעשות אך ורק על ידי כוח פנימי, המכיר ויודע את השטח יום יום, שעה שעה - המורים. על כן, יש לשוב ולהחזיר למורים את כבודם, את ההערכה העצמית והחברתית של תפקידם ואת יכולתם להשפיע על המערכת. רק שינוי שכזה המגיע מלב ליבה של המערכת עשוי לחולל רפורמה אמיתית וכוללת.

ביבליוגרפיה:

קיובן, ל' (2010). שוב ושוב חוזרת הרפורמה. מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים), שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 24-50). ירושלים: מכון ברנקו וייס.

חשבון נפש

היום, בתום הסמסטר השלישי והאחד לפני אחרון, אני רואה לנכון לערוך חשבון נפש.

בסמסטר האחרון הקפדתי לפרסם בבלוג זה רשומה מידי שבוע. השתדלתי ככל האפשר להעלות נושאים רלוונטיים, אקטואליים ומחוברים לעולם הטכנולוגי והתפתחות התקשוב.

השתדלתי להביא נושאים אלה מנקודת מבטי, להעיר, להאיר ולשקף את עמדת עולמי מתוך חתירה ליצירת שינוי מהותי בחינוך ובהתנהלות במרחב הדיגיטלי.

תהליך הכתיבה העצים את תהליך הלמידה ויצר התכתבות אישית עם החומר והרעיונות שהובאו לאורך הסמסטר ובכך גרם להעצמה של ההבנה והתובנות האישיות.

כעת, אני יכולה להסתכל על הפוסטים שנרשמו כאן בשלושת החודשים האחרונים ולקוות כי הצלחתי לחדש, לרגש, לעניין ולפתח בקרבי את החשיבה הביקורתית והיצירתית לה אני שואפת.
לכל הפחות אני יכולה להתנחם בעובדה כי עשיתי זאת בדרכי שלי.




כעת, אני יוצאת לחופשת סמסטר. בתקופה זו בכוונתי לסיים את חובותיי האקדמאיים לסמסטר זה וגם להתחיל בעבודתי החדשה כמדריכת אשכול בתוכנית התקשוב הלאומית וכמדריכה בתוכנית כתו"ם. נתראה מחדש בנובמבר 2011 ;- )