יצירתיות וחינוך – האם יש קשר ביניהם?

הסרטון הבא מתאר את האופן בו נראית מערכת החינוך כיום-



לפי דבריו של טום פיטרס (2007), מערכת החינוך כיום מדכאה את היצירתיות של הילד ומקבעת אותו לעקרונות קבועים מראש של עשה ואל תעשה.
ראייה לכך ניתן למצוא בילד בגן הילדים אשר מקבל "בלתי מספיק" באומנות רק בגלל שיצא מהקווים...
ללא כל ספק מערכת חינוך שכזו מצעידה את העולם בו אנו חיים אל עבר חיים שיגרתים, משעממים וחסרי כל תכלית.

וכן.... זו טרגדיה!

האם ניתן לשלב יצירתיות וחינוך? למרות שכיום זו נראית משימה בלתי אפשרית שילוב כזה הוא בהחלט אפשרי!

כבר במחקר שנעשה בשנת 1999 הסיקו כי שימוש מושכל בתקשוב מקדם מטרות חינוכיות כלמידה עצמאית באמצעות חקר ומסייע לפיתוח ערכים הומניטאריים (אשר, 1999). אני מוסיפה למסקנה כי בדרך זו ניתן לפתח גם את היצירתיות בקרב הלומדים.

כיום ישנם מורים המוכיחים זאת הלכה למעשה ומכוונים ללמידת חקר, המפתחת חשיבה מסדר גבוה ומשלבת אלמנטים של הבניית ידע תוך פיתוח היצירתיות הטמונה בלומדים ( ראיה לכך ניתן לראות במשימה המתוקשבת של כהן ליאן, 2010, בתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3041 ).

כיאה למאה ה- 21 והעידן הדיגיטאלי אחד הפתרונות הזמינים והעדכניים ביותר לגיוון דרכי ההוראה ושינויה טמון בשילוב המחשב בלמידה ובפיתוח פעילויות מתוקשבות השואפות לקידום היצירתיות של הלומד כחלק ממגוון המיומנויות אותם עליו לרכוש כאוריין דיגיטאלי.

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבה מתוקשבת" אנו נחשפים לכלים מרתקים אשר יכולים לסייע בקידום מגוון המיומנויות של המאה ה-21 אשר פיתוח היצירתיות נכלל בתחומן, כדוגמת העבודה עם הלוח החכם ותוכנת ה- ActivInspire. כולי תקווה שבסמסטר הזה אצליח סוף סוף ליישם חלק משלל הרעיונות אשר עולים בבלוג זה.
סמכו עלי שאת התוצרים והמסקנות אחלוק עימכם.

עד השבוע הבא בואו ננסה לחשוב באופן יצירתי!!!


ביבליוגרפיה:אשר, ס' (1999). פרויקטים באמצעות תקשוב. מחשבים בחינוך, גיליון 49 עמ' 30-34, אוחזר ב- 2 ליולי 2011 מתוך: http://www.amalnet.k12.il/madatec/articles/B2_00023.asp
כהן ליאן מ' (2010). דגמים של משימות מתוקשבות לילדים המביעות יצירתיות. אוחזר ב- 2 ביולי 2011 מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3041

"האח הגדול" רואה ה-כ-ל!!!

לפני כשבוע בעודי משוטטת באינטרנט החלטתי להביע תמיכה בארגון מסוים, התחלתי למלא את פרטי האישים אולם נמלכתי בדעתי ברגע האחרון. בשעות אחר הצהרים מצלצל הטלפון האישי שלי מן הצד השני מדברים איתי אנשי אותו ארגון המבקשים ממני לחזור בי ולהירשם.


כיצד הם קיבלו את הטלפון שלי ופרטי האישיים? פשוט מאוד- דרך הפרטים שמילאתי באתר, על אף שלא סיימתי את תהליך ההרשמה והם אינם נשלחו.

ההפרה של כללי האתיקה ברשת מוכרים לי וגם אופייה של הרשת הדיגיטאלית ולמרות זאת הייתה לי זו הפעם הראשונה בה חשתי זאת על בשרי. פתאום הבנתי הלכה למעשה עד כמה המרחב המתוקשב פרוץ ועד כמה כל מידע קטן שאנו מכניסים, על אף שנדמה לנו שאין מי שרואה ועושה בו שימוש, עשוי לשמש כנגדנו.

הסיטואציה הזו הדגישה בפני ביתר שאת את הצורך לחנך את הדור הדיגיטאלי להבנת ושמירת הפרטיות שלו. כמי שפתחה כרטיס משתמש מיוחד בפייסבוק על מנת לתקשר עם תלמידיה אני עדה לאופן התקשורת שלהם- כיום בעזרת הגדגאט' של האייפון הם מדווחים על מיקומם בכל רגע ורגע, ממלאים פרטים בכל הגרלה המבטיחה להם זכייה בטוחה ומאשרים כל אדם אשר מציע להם חברות. למעשה, בני הנוער בימינו חושפים פרטים אישיים אשר עשויים לסכן את ביטחונם האישי.

משרד החינוך גורס, כי יש לחנך את הלומד לניצול המידע הזמין ברשת באופן ביקורתי תוך שמירה על כללי הזהירות, היושר והכבוד לזולת וכלפי המידע תוך שמירת זכויות יוצרים (משרד החינוך, 2011). אולם, למרות המודעות הקיימת לצורך בהקניית מיומנויות של נטיקה ורצונה של מערכת החינוך לקדם מודעות זו, תלמידנו טרם הפנימו זאת.

לדעתי, על המורים להשתמש בדרכים רבות ומגוונות לשם הטמעת מיומנות זו- שכן כפי שמסייעים לילד ללמוד לחצות את הכביש בבטחה לשם שמירה על ביטחונו, יש לחנך לשמירה על כללי הזהירות ברשת.

היום, יותר מתמיד עלינו לזנוח את אופן ההוראה ונושאי ההוראה המסורתיים ולעבור להקניית מיומנויות הרלוונטיות יותר למאה ה- 21. אחת המיומנויות המרכזיות היא האתיקה ברשת (נטיקה). לכן יש להורות נושא זה בדומה לאופן ההוראה של מקצועות השפה והמתמטיקה וליצור יחידת הוראה שלמה אודות הצורך באתיקה ברשת שם יתנסו התלמידים בלמידה חוויית תוך פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות. כמו כן, יש להוסיף ולשוחח עם התלמידים על נושא זה ולזמן להם מצבי התמודדות שונים הנעשים תחת פיקוחו של המורה. למעשה, הזהירות הנדרשת ברשת צריכה להיות שזורה כחוט השני בכל התהליך המידעני והלימודי כאחד (האגף לתכנון לימודים, 2009).



ביבליוגרפיה:

משרד החינוך (2011). אתיקה. אוחזר ב- 26 ביוני 2011 מתוך:

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/meidaanut/etika/firstpage.htm

האגף לתכנון לימודים (2009). מידענות – מתווה לפיתוח תהליכים מידענים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע. אוחזר ב- 26 ביוני 2011 מתוך: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/F3D8C8AA-4B4A-4CE7-B92E-05D3EB036EBD/88724/meydaanut.pdf

ילד מתוקשב?

התמורות שחלות על העולם בעידן הדיגיטאלי חייבו את האדם לערוך שינויים מהותיים באורך חייו, סביבתו החברתית והתרבותית ואף הביאו לשינוי דרך חשיבתו. (http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImage.pdf)
בעבר, ילד אשר רכש ארנסל מיומנויות הקשורות בכתיבה וקריאה (אוריינות) נחשב כמי שמוכן לחיים בחברה אליה הוא משתייך. כעת, עם כניסתו של העולם למאה ה-21 עליו לרכוש מכלול רחב ושונה בתכלית של מיומנויות.

ראיה לכך ניתן לראות בסרטון הבא:



הילד שבסרטון מפגין ידע טכנולוגי מרשים המהווה חלק ממגוון המיומנויות אותן יש לרכוש על מנת להצליח בעולם הדיגיטאלי, אולם האם זוהי המיומנות המרכזית והחשובה עבור חיים במאה ה-21?

אני חייבת לומר באופן נחרץ שלא! מערכת החינוך כיום שואפת להתמיר את ידיעותיו של הלומד ולהובילו אל עבר תהליכי חשיבה מסדר גבוהה המצריכים פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתית, אנליזה וסינתזה.
כל המיומנויות הללו אינן כלולות בשינון ובלמידה בעל פה, כפי שמדגים היטב הילד בסרטון, אלה מצריכות מעבר אל תפיסה חדשה של למידה ואל רמות חשיבה אחרות.

דוד פסיג (2000) ניסח טקסונומיה עתידית המותאמת למאה ה-21 ואשר מבוססת על הטקסונומיה של בלום. פסיג אימץ את ששת הקריטריונים הראשונים של בלום, עדכן את המונחים ההתנהגותיים כך שיתאימו למטרות מתוקשבות והוסיף קריטריון נוסף בשם "השבחה"- הדן ביכולתו של התלמיד לבחור את מצרף המידע המתאים וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות תלויות זמן ומקום (שם).

פסיג, בעדכון הטקסונומיה והתאמתה, מדגיש ומדגים הלכה למעשה תפיסות חדשות של הלמידה והאופן בו יש לשנות תהליכי חשיבה. יישום גישתו עשוי לתרום לפיתוח והעמקת תהליך ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עדכון מערך חשיבתם של הלומדים וסיוע ברכישת מיומנויות הכרחיות לחיים במאה הנוכחית.
לתינוק שבסרטון ידע טכנולוגי עשיר אולם ידע זה אינו מכין אותו לחיים במאה ה- 21, לשם כך עליו לרכוש מכלול שלם של מיומנויות ומערך חשיבה חדש.

ביבליוגרפיה:
מליקר, ד' ( 2001). ילד גאון. אוחזר ב- 19 ביוני 2011 מתוך: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2120381


מלמד, ע' וסלנט ע' (2011). תקשוב מערכות חינוך בעולם סקירת מידע. אוחזר ב-19 ביוני 2011 מתוך:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38566EB3-9B34-4B9C-9254-7E833F4BAE33/115396/DbImag.pdf

כמה מילים על חשיבה...

מזה מספר שנים מנסה מערכת החינוך לשלב בחובה למידה מתוקשבת ומתהדרת בפרויקטים של שילוב מחשבים בלמידה ומחשב לכל ילד.

אולם, במספר רב של מטלות לימודיות מתוקשבות ניתן לראות כי מרבית הפעילויות מעבירות את המרחב הכיתתי ודפי העבודה אל המרחב האינטרנטי המתוקשב תוך שימוש במאגרי המידע הממוחשבים.

עמי סלנט ( 2011) גורס כי תהליך החשיבה כולל שני אופני חשיבה- חשיבה מסתעפת וחשיבה מתכנסת. חשיבה מסתעפת מאפשרת למחשבה להסתעף ולחרוג מגבולותיה הצרים של הבעיה. לעומת זאת, חשיבה מתכנסת הינה חשיבה הדורשת החלטות של כן ולא ומצמצמת מחשבות אל הנקודה בה יכולה לשלוט הלוגיקה.

רוב רובם של המורים לוקים בחשיבה המתכנסת וכך גם נראות מטלותיהן המתוקשבות ואיך לא? הם הרי יציר הבריאה של מערכת שחינכה לחשיבה במושגים של שחור ולבן (כן/לא או במילים אחרות -חשיבה מתכנסת). פתאום נוצר הצורך ההכרחי לשנות את אופן החשיבה ולהתחיל לחשוב באופן שונה אשר מחובר למאפייני המאה ה- 21.

על מנת לרכוש את החשיבה המסתעפת ולנסח מטלות בשמה, על המורים ללמוד ולהשקיע הרבה יותר חשיבה ומאמץ.

לא פשוט- בהחלט! מאתגר- ללא ספק! אפשרי- בטוח!

אולם בטרם נשיים את אופן החשיבה של הלומדים בשם "חשיבה מסתעפת", יש לשנות תחילה את אופן הלמידה מלמידה נייחת ומקובעת ללמידה פעילה שתסייע להבניית הידע בכל תהליך של למידה וכל שכן במרחב הדיגיטאלי המאפשר גמישות, קישוריות וטומן בתוכו מאגרי ידע בלתי נדלים.

כמו כן, יש להתמיר את תהליך הלמידה של הלומדים ולחנך לארסנל שלם של הכשרי חשיבה המתבססים על יצירתיות, העמקה, הרהור וערעור על העובדות והנושאים הנלמדים.

יישום של אופני חשיבה אחרים מאופן החשיבה המסורתי והמקובע בתהליך הלמידה יוביל את התהליך כולו אל מחוזות חדשים. מחוזות אשר יובילו בסופו של יום אל החשיבה המסתעפת החיונית כל כך ללמידה המתוקשבת.



סלנט, ע' (2007). לאופייה של המטלה המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? אוחזר ב- 20 למאי 2011 מתוך:

http://pschools.haifanet.org.il/arlozerov/DocLib7/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9C%D7%94%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf

האם 1000 משתמשים שווים מומחה אחד? ובמילים אחרות...חוכמת הרבים

חוכמת הרבים מתבססת על החוכמה המצטברת של ההמון. לוי, מ' (2007) גורס כי לקהל המשתמשים יש אינטליגנציה. ככל שהקהל גדל, כך הולכת וגדלה האינטליגנציה המשותפת שלו. אינטליגנציה זו אף עולה על זו של המומחה היחיד.
על מנת לדון בנושא זה של חוכמת הרבים, נצפה תחילה בסרטון הבא (his2pi, 2011):



בסרטון זה צפו כ- 250,000 צופים נכון ליום בו נרשם הבלוג. זהו מספר בלתי מבוטל של צפיות בסרטון בן 47 שניות, בו אם נודה על האמת לא מוצג כלום!
זהו סרטון חסר פואנטה, אשר כל 250,000 צופיו בחרו לצפות בו כיוון ששמו מקביל לכינוי שניתן לכוכבת ריאליטי.
האם סרטון זה מציג את חוכמתם של הרבים? ודאי שלא!
אם כך, חוכמתם של הרבים אינה תמיד מהווה חוכמה או כמו שאומר הפתגם העתיק: "אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?"
אז זהו, שאני לא קופצת כל כך מהר.
אני חושבת שגם במקרה הזה כמו במקרים רבים, בעיקר בעולם המתוקשב, גם כאן על המשתמש המעוניין לפתור את קשייו לפתח שיקול דעת עצמאי, לבחון נכוחה את הנתונים המוצגים לו, להתייחס גם אל דעת המומחים וגם אל דעת הרבים לתכלל את כלל הנתונים ולהגיע לכדי תשובה.
אוריינות התקשורת הדיגיטאלית מוגדרת על פי יכולתו של המשתמש לנתח, להעריך וליצור מסרים במדיום הדיגיטאלי. לשם כך, יש להקנות מיומנויות שיפוטיות ויכולת ניצול נבון של הכלים הטכנולוגיים (שביב, 2006).
היכולת לבחון פתרונות מוצעים היא חלק מכלל המיומנויות של האוריינות הדיגיטאלית. חוכמת הרבים הינה בסיס טוב לשם בחינת פתרונות, אולם אין להתייחס אליה כאורים ותומים, יש בחון אותה ביחס לדעת המומחים, להפעיל מיומנויות שיפוטיות ושיקול דעת ורק אז לגבש פיתרון.
אז האם 1000 משתמשים או רק 250,000 שווים מומחה אחד? אז זהו, שלא תמיד!
על כל משתמש בעל אוריינות דיגיטלית לבחון תשובה זו בכל התמודדות במרחב המתוקשב.



ביביליוגרפיה:

לוי, מ' ( 2007). The wisdom of the crowds. אוחזר ב- 13 במאי 2011
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1177&P=59

שביב, ג' (2006). מבורות מחשב לאוריינות מתוקשבת מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. תקציר. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. אוחזר ב 11 ספטמבר,,2010
http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=1390

  his2pi ל(2011). ביגלה. אוחזר ב- 16 במאי 2011. מתוך: http://www.youtube.com/watch?v=jlMugATOQng