To be smart

תכנית התקשוב הלאומית, כפי שדובר וסופר כאן רבות אודותיה, מציידת את ביה"ס ברשת אינטרנט, את המורים במחשבים ניידים ואת הכיתות במקרנים. בנוסף, ישנם בתי ספר המקבלים ציוד תקשוב מתקדם. בבתי ספר אלו יצוידו גם התלמידים במחשבים ניידים.

אין ספק שמדובר בהתקדמות משמעותית בתקשוב בתי הספר!

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות המאפיינות את המאה ה-21, מתגלה פתאום העובדה כי המחשבים הניידים אינם מהווים טכנולוגיה חדישה. קיימות היום טכנולוגיות חדישות בהרבה, בעלות פונקציות הדומות במהותן לאפשרויות הגלומות במחשב הנייד, אשר כבשו זה מכבר את כלל החברה.

מדובר בטלפון חכם (smartphone).

ה- smartphone, המתפקד גם כמחשב, יכול לשמש, בין היתר, כאמצעי לניהול למידה ולניהול פדגוגי ולהנגיש מידע וחומרי למידה בכל מקום וזמן (בלאו, 2011).

אם העתיד כבר כאן, מדוע שלא נשתמש בו?

הרבה מהתלמידים בארץ מגיעים כבר היום עם ה- smartphone שלהם מידי בוקר אל בית הספר. בעתיד, אולי יחליט משרד החינוך לממן דווקא מכשיר זה על פני מימון מחשבים ניידים.

כך או אחרת, כבר היום יכול כמעט כל מורה לעשות שימוש ב smartphone-כחלק מתהליך ההוראה (מומלץ לפני כן לבדוק כמה טלפונים כאלה מצויים בכיתה ולבקש את רשות ההורים).

אפשרויות הגלישה ברשת ובכללן הגישה לספרים הדיגיטליים ואפליקציות הסלולאר יכולות להפוך את חווית הלימוד לאינטראקטיבית ומעניינת בהרבה (נטע בן שטרית ועמי סלנט, מתוך פורטל מס"ע).

להלן מספר דוגמאות לאפליקציות היכולות לקדם תהליכי הוראה ולמידה פעילים וחווייתיים:

1. אפליקציה ללימוד אותיות ה-א'-ב' בליווי ציורים, טקסט, שמע וסיפורים קצרים.

2. באופן דומה ניתן לכלול בשיעורי אנגלית בגילאים הצעירים אפליקציות ללימוד ה- ABC. (מתוך: ipps).

3. skyview- מאפשרת להשתמש ב- smartphone כטלסקופ על ידי שימוש ביכולות הGyro- ובכך לשמש מורים בשיעורי גיאוגרפיה. בשימוש באפליקציה מציג המכשיר את מפת הכוכבים ושמותיהם באופן אוטומטי ועל פי הכיוון אליו מכוון המכשיר- בהתמקמות על אחד הכוכבים ניתן לקבל ישירות על המסך מידע ויקיפדי.

4. Budget Planner או Out of. milk הינן אפליקציות המאפשרות עריכת רשימת קניות אינטראקטיבית, השוואת מחירים וניהול תקציבי. ניתן ליישמם בשיעורי המתמטיקה תוך חיבור לעולם האמיתי לשם לימוד הפרשים, אחוזים, בעיות מילוליות ועוד...

5. Space Physics הינה אפליקציה משחקית היכולה לשמש מורים לשם לימוד פיזיקת המרחב והדגמת תהליכי פעולה ותגובה של גופים בתנועה באופן חוויתי.

6. אפליקציה של edu.2 מהווה פלטפורמה לניהול למידה מרחוק ומאפשרת בניית מרכז משאבים שיתופי (הסבר לגבי אופן השימוש באפליקציה ניתן למצוא בבלוג של Graham glass.etc).

7. שימוש בטכנולוגיית ה- QR code מאפשרת קידוד של תכנים ושילוב משחקים בלמידה (ניתן לקרוא עוד בנושא שילוב QR code בהוראה בבלוג של אריאלה ובבלוג של אודי בשלובים)

הדוגמאות שהובאו כאן הן מצומצמות- מספר האפליקציות הקיים בשוק עצום והוא הולך וגדל מידי יום ביומו.

הרעיון המרכזי בשילוב הטכנולוגיה החדישה בהוראה, כדוגמת טכנולוגיית ה- smartphone, הוא שילוב מושכל ונבון המקדם תהליכי הוראה ולמידה.

תפקידו של המורה הוא בבחירה והערכה של אפליקציות המשרתות את המטרות הלימודיות. לשם התוויית התהליך הפדגוגי בזמן השיעור עליו לתת לתלמידים מטלת ביצוע/ חקר בהתבסס על ההתנסות באפליקציה. בתום הפעילות על התלמידים להגיש תוצר של תהליך הלמידה. בשיעור שכזה, על כל שלביו מושג הערך המוסף שבשימוש בטכנולוגיה להוראה.

אפשרויות הגלישה ברשת ואפליקציות ה- smartphone יכולות לתרום לחוויית הלמידה האינטראקטיבית ולהעצימה. גם הפעם, תפקידנו כאנשי הוראה הוא לאתר את המקומות בהם האפליקציה מסייעת ותורמת לתהליכי ההוראה והלמידה.

העתיד כבר כאן ממזמן...בואו נשתמש בו בתבונה.

תעביר את זה הלאה...

למידה מתוקשבת מוגדרת כתהליך הוראה- למידה אינטראקטיבי המעצים את יכולתו של הלומד באמצעות עושר המדיה ורשת האינטרנט (בלאו וברק, 2011).

מספר אלמנטים מרכזיים הנדרשים ליישום למידה מתוקשבת (קלי ושמיר, 2009):

1. הדגשת תהליכי למידה הבנייתיים.

2. זימון התנסות בתכנים מורכבים ועדכניים.

3. הכוונה ליצירת תוצרים עשירים ואיכותיים.

4. יצירת סביבה דינאמית ופעילה עבור הלומד בה נוצרות אינטראקציות חברתיות וקוגניטיביות המאפשרות שיתוף פעולה ותמיכה הדדית.

אלמנטים אלו אותם יש לשזור בלמידה מתוקשבת מחייבים את המורה לרכוש כלים טכנולוגיים חדשים ולהכיר מגוון רחב של יישומים טכנולוגיים העשויים לסייע ביישום משמעותי של התקשוב בהוראה.

אחד הכלים הטכנולוגיים המאפשרים יישום של משמעותי של למידה מתוקשבת ומאפייניה הוא ה – Glogster. זהו כלי פתוח וחינאמי המאפשר יצירת כרזה שיתופית.

ניתן לנצל את ה Glogster- לשם למידה בכל משימה בה ישנה חשיבות לייצוגים שונים של הנושא הנלמד.

כך למשל, יכול המורה להציג משימה כדוגמת הכנת פרסומת לנושא הנלמד. ביכולתו לכלול בהצגת המשימה מלל/ אודיו/ וידיאו/ קישורים ובכך לעשות שימוש בעושר המדיה. בתום הכנת המשימה עליו לשתף את קבוצת התלמידים.

כל תלמיד נכנס ל- Glogster ומוסיף את התייחסותו. מגוון האפשרויות העצום המצוי בכלי זה והאפשרות להוסיף טקסט בצורות שונות, מגוון רחב של אנימציות, סרטונים וקישורים מאפשרים ללומד הבעה באופן יצירתי ומכוונים ליצירת תוצרים עשירים ואיכותיים.

תוצר הפעילות המתקבל הינו תולדה של שיתוף פעולה בין כלל הלומדים היוצרים מגוון רחב של התייחסויות למטלה שניתנה להם. ה- Glogster מאפשר להוסיף טוקבקים בכרזה עצמה ובכך ליצור שיח ודיון בין הלומדים. בתום הפעילות מתקבל קוד embed המאפשר להטמיע את התוצר המשותף באתר/ בלוג הכיתתי.

ה- Glogster הוא דוגמה אחת מיני רבות לכלים החינמיים המצויים באינטרנט ואשר יכולים להעצים את ההוראה המתוקשבת.

אך האם ניתן לצפות מהמורה להכיר את מגוון הכלים הקיימים ואת השימוש הנכון והמיטבי בהוראה המתוקשבת?

איני חושבת שניתן לצפות לכך.

לדעתי, על מובילי התקשוב במערכת החינוך ומחוצה לה לאחד כוחות ולחתור ליצירת מאגר כלים שיתופי- כזה המנחה את המורה ביישום כל כלי וכלי וכולל דוגמאות הרלוונטיות ליישומו הלכה למעשה בהוראה.

תרשו לי להרים את הכפפה ולצרף מדריך לשימוש ב- Glogster. במדריך תמצאו מידע כללי על ה- Glogster, את מגוון האפשרויות הגלומות בו לשימושיו בהוראה והדרכה לגבי אופן השימוש בו.

בטוחני שקיימים עוד אינספור מדריכים שכאלו עבור כלים טכנולוגיים אחרים אותם ניתן ליישם בהוראה המתוקשבת.

מעל דפי הבלוג, אני קוראת ליצירת שיתוף פעולה ותמיכה הדדית לא רק בין הלומדים אלא גם בין כל העושים במלאכת התקשוב באשר הם- בואו ניצור יחד מאגר שיסיע למורים בעבודתם....

תעבירו את זה הלאה....

מקורות:
קלי, י' ושמיר, ע' (2009). הטמעת תרבות תקשוב בבית הספר. אוחזר ב- 13 בנובמבר 2011 מתוך
 http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/2_1.pdf

בלאו, א' וברק ע' (2011). האם תיווך גורמים עשוי לתרום לאופטימיזציה של למידה מתוקשבת. בתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמאיים: אור יהודה (עמ' 125-148).

לשלוח את החץ רחוק ככל האפשר...

מערכת החינוך בישראל, כמו גם מערכות חינוך באנגליה ובארה"ב מושפעות מתהליכי סטנדרטיזציה.

המהלכים ליישום מגמת הסטנדרטיזציה כוללים בקרה מרכזית על תוכנית הלימודים באמצעות מדדים חיצוניים ושיטות הערכה (2007 ,Volansky). פעולות הסטנדרטיזציה החלו מתוך רצון לקדם ולשפר את רמתם של הלומדים לשם ייצוג הולם במבחנים בינלאומיים.

        "צריך את הקשת החכמה והנכונה כדי לשלוח רחוק ככל האפשר את החץ"

ג'ובראן חליל ג'ובראן

האם הסטנדרטיזציה היא המפתח להצלחה? האם תהליכי חינוך התלויים במבחנים הם אלו אשר יובילו אותנו רחוק ככל האפשר?

הסטנדרטים מחייבים את צוותי ההוראה להתמקד בהכנה למבחן בלבד. לצערי, פעמים רבות הכנה זו באה על חשבון הכרות מעמיקה של המורה את תלמידיו, חינוך לערכים, שמחת הלמידה וחדוות ההוראה.

כמורה לחינוך מיוחד פסחו עלי כמעט לחלוטין מבחני ההערכה- מייצבים ומבחני פיזה. כך שהתאפשר לי להתרכז בכל תלמיד ותלמיד- הלך רוחו, צרכיו ויכולותיו. זהו היתרון שלי כמורה לחינוך מיוחד אל מול מורים במערכת החינוך הכללית. אני איני מחויבת לסטנדרטים- הם כן.

בשיחות עם מורים אחרים המלמדים במערכת החינוך הכללית אני שומעת סיפורים רבים המתארים את הקושי בהתמודדות היום יומית עם כיתות הטרוגניות, בעיות המשמעת הרבות והצורך להקדיש שעות הוראה יקרות לטיפול בבעיות אלה.

המציאות היום יומית המאפיינת את מרבית כיתות ההוראה במערכת החינוך בישראל אינה מעניינת את מכתיבי הסטנדרטים. כל הכיתות, ללא יוצא מן הכלל נבחנות במבחני המיצב. הציון המתקבל משקף את רמת הכיתה אולם בראש ובראשונה משליך על רמתה ויכולתה של המורה. לכן, אין זה פלא שמורות רבות מנסות להשפיע על ממוצע הציונים הכיתתי ומבקשות מהתלמיד "החלש" להישאר בבית ביום הבחינה.

יש שירימו גבה בפליאה על התנהלות זו של צוותי ההוראה. אולם, כיצד ניתן להאשימם? הם אלו אשר צריכים להביא הוכחות בלתי פוסקות באשר לכשירותם ואיכותם.

היינו רוצים להאמין לכל הפחות, שדרך הוראה דורסנית זו המתעלמת מהשונות הקיימת בכיתה ומתרכזת בהכנה אינטנסיבית למבחן תניב תוצאות ראויות. אולם, גם הפעם קופחת המציאות על פנינו!

מחקרים מעידים שמדינות הנוקטות בתהליכי סטנדרטיזציה אינן מצליחות להעלות באופן משמעותי את ממוצע הציונים (2007,Volansky).

זאת ועוד, ממחקר שנערך בבריטניה ב-2008 עולה כי התערבות הממשלה והכתבת הסטנדרטים מביאה לירידה באיכות ההוראה, הלמידה והעמקה בתוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים. 

מתגבשת ההבנה שהסטנדרטים אינם מהווים "הקשת החכמה והנכונה" שתוביל את מערכת החינוך ותלמידיה רחוק ככל האפשר...

אז מה הדרך הנכונה? לזנוח כליל את הרצון לבסיס ידע רחב ואיכותי המשותף לכלל התלמידים?

לא בטוח כלל. אחת ממערכות החינוך המצליחות לשלב בין רמה גבוהה של למידה, עמידה בראש טבלת ההישגים הבינלאומית והתייחסות ללומד וצרכיו, היא מערכת החינוך של פינלנד.

לפניכם כתבתו של מיקי רוזנטל בנושא:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=855582

מערכת החינוך בפינלנד מדגישה את התלמיד עצמו, צרכיו האישיים והשאיפה לתת לו כלים להתמודדות בעולם המשתנה המאפיין את החיים במאה ה- 21. היא מעדיפה תהליכים חינוכיים משמעותיים, למידה פעילה תוך התנסות, נטיעת ערכים והקשבה לצרכים האישיים של הלומד על פני תהליכי שינון וזכירה, השוואה תמידית ותחרותיות בלתי פוסקת.

כמו כן, מציבה מערכת החינוך הפינית את תהליך הכשרתו של המורה ואיכותו בראש סדר העדיפויות. תנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות להכשרת מורים גבוהים מאוד. כלל המורים הם בעלי תואר שני היבט המעניק יוקרה השווה למקצועות הרפואה והמשפטים. לכן, אין זה פלא שהפינים סומכים על צוותי ההוראה שהכשירו ואינם חשים צורך לדרג ולהשוות אותם ואת הישגיהם לבתי ספר אחרים (Garner,2011 בתוך: פורטל מס"ע).

על הדרך מצליחה מערכת החינוך הפינית לשמור על מקומה בראש טבלת ההישגים הבינלאומית מזה כעשור.

דוגמה זו של מערכת החינוך בפינלנד מדגישה כי טיפוח התלמיד, השקעה בתוכניות לימוד מגוונות ועשירות, השקעה במורה, אמונה בדרכו ובסמכותו ללא צורך לבחון שוב ושוב את הישגיו היא הקשת החכמה שיש בכוחה לשלוח את חץ מערכת החינוך רחוק ככל האפשר.

היהודים באימפריה העות'מאנית...

נושא זה הנלמד בשיעורי היסטוריה, מועבר לרוב ללומדים בדרך הוראה פרונטלית בה נדרש התלמיד להקשבה פסיבית במהלך שיעור שלם. במילה אחת ש-ע-מ-ו-ם!

בחודשים האחרונים בתפקידי כמדריכת מורים לפיתוח שיעורים מתוקשבים אני מתמודדת עם הרצון להימנע מתופעה זו המאפיינת את שיעורי היסטוריה ולהציע חלופה בדמות למידה פעילה היוצרת למידה משמעותית המונעת מתוך עניין אישי של הלומד.

בבית הספר בו אני מדריכה מצוידים המורים והתלמידים במחשבים ניידים ויש מקרן בכיתת הלימוד.

זהו מצב אידיאלי המאפשר למידה פעילה תוך שימוש באמצעים מתוקשבים.

אולם, גם כאן, יש לעבוד על פי מספר עקרונות יסוד מהותיים אשר יש בכוחם לפתח למידה פעילה ומשמעותית.

אורלי נוישטטל מתייחסת למחקרו של Beaudry שבחן את עבודת המורים בכתות משולבות מחשבים ניידים. ממצאיו ניתן לגזור מספר מאפיינים:

1. הגדרת יעדים ברורים לעבודה.
2. שילוב משוב המלווה את התקדמות הלומדים בפרויקט. מתן משמעות לתהליך על פני התוצר הסופי.
3. התייחסות לרמות הידע השונות.
4. עבודה בצוותים.
5. איסוף מידע מהרשת- יש ללמד את התלמיד לאסוף מידע, לנהל ולהעריך אותו.

בפעילות שפותחה עם המורה להיסטוריה, ניסינו לתת מענה לעקרונות אותם מפרט Beaudry.

בפעילות התחלקו התלמידים לצוותים על פי שמונה נושאים המתקשרים ליהודים באימפריה העות'מאנית. הפעילות לוותה בדף הנחיות שסייע בהגדרת יעדים ברורים ושולב מחוון הערכה לכל שלב בעבודה.

בשלב הראשון של העבודה התבקשה כל קבוצה לאתר מקורות מידע רלוונטיים. חלק זה לווה בטבלה המסייעת להערכת אתרים הכוללת התייחסות לעדכניות האתר, סוג המקור בהתאם לטבלת סיומות, זהות הכותב והתייחסות לסמכותו וסוג המידע המופיע באתר.

השאיפה הייתה לסייע לתלמידים בהערכת החומרים שאותרו וחידוד הבנתם בהקשר לחשיבותם של חומרים מהימנים כבסיס איתן להמשך הלמידה.

מעדותה של המורה עולה כי התלמידים התקשו לאתר חומרי למידה רלוונטיים וכי התנסות זו מהווה הכנה משמעותית עבורם לחיים במאה ה-21 הדורשים שליטה במיומנויות של איסוף, ניהול והערכת מידע.

לאחר שלב איסוף החומרים התבקשו התלמידים לסכם ראשי פרקים ורעיונות מרכזיים מכל נושא, מראשי הפרקים האלה עליהם ליצור רשומה יצירתית כ - "fake" בבלוג האימפריה שנפתח בעבורם. בתום הפעילות על התלמידים להגיב לאחת הרשומות של חבריהם לכיתה באופן יצירתי תוך הכוונה להתייחסות לנקודות ההשקה לנושא אותו חקרה הקבוצה, לדברים חדשים שנלמדו ושאילת שאלה שאין עליה תשובה ברשומה. בשלב האחרון של המשימה-הציגה כל קבוצה את תוצריה במליאה תוך התייחסות לתגובות שהתקבלו.

יש שיגידו כי במשימה זו "לא הומצא הגלגל", היו רבים שבנו פעילויות דומות עוד קודם לכן. אני בהחלט מסכימה עם אמירה זו!

אולם, עבור המורה ותלמידיה זוהי קפיצת דרך משמעותית. היתה זו הפעם הראשונה בה הם התנסו עם למידה המנצלת את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה באפיון גבוה בכל ששת הממדים (אפיון הפעילות נעשה בהתאם למחוון של קלי ושמיר) :

1. ניצול הערך המתוקשב- נעשה באפיון גבוה וחייב את הלומדים לבצע אינטראקציה עם התכנים הנלמדים באמצעות איסוף החומרים.

2. פיתוח רמות חשיבה- הפעילות כיוונה ליצירתיות, אנליזה וסינתזה ביצירת הרשומה בבלוג.

3. מידת השיתופיות- התלמידים התבקשו לבנות תוצר משותף ולהעריך את עמיתיהם.

4. קרוב התכנים לעולמו של הלומד- נעשה באמצעות כתיבת רשומה יצירתית כ - "fake".

5. הכוונה לתוצרי למידה עשירים- המחוון המצורף וההנחיות המפורטות מסייעות לבניית תוצר עשיר.

6. ההערכה שזורה בתהליך הלמידה- המחוון הוצג בתחילתו של התהליך ונותן קריטריונים ברורים להערכה.

האם מדובר בשינוי ממעלה שנייה? המביא לפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה?(גבריאל רעם)

לעניות דעתי שיעור זה מהווה התחלה חשובה ומהותית גם אם לא מדובר בפיתוח פרדיגמת הוראה חדשה ומקיפה. שינוי דרכי ההוראה הינו תהליך ארוך ומתמשך. אני רואה בפעילות זו של המורה להיסטוריה ציון דרך משמעותי בדרך לשינוי דרכי ההוראה ללמידה פעילה לשם הבניית הידע!

תגגל את זה...

התאמה אישית לצרכי המשתמש מהווה חלק מרכזי מהמרחב הדיגיטלי המאפשר להעמיד את הלומד במרכז ולזמן לו את מרב הזדמנויות הלמידה וההתפתחות תוך התאמת תוכניות הלימודים לצרכיו האישיים (צ'נג, 2003).

התאמה לצרכים האישיים מהווה עקרון מרכזי גם של תאגיד הענק"Google" .

כמעט בלתי אפשרי להסתובב במרחב האינטרנטי מבלי להשתמש במנוע החיפוש של Google המשנה את פניו לעיתים תכופות ובהתאם למועדי השנה. פתיחת חשבון Gmail  מהווה תנאי בסיסי לשימוש בישומים של  Google  כ-Blogger, Docs, Picasa ,Site, Google +  ועוד ועוד ועוד... (לקריאה נוספת על google+)

למעשה, העולם שייך ל Google!!!

והיא מצידה מנסה לתת מענה לכל צרכיו של המשתמש ומאפשרת לו להתאים את המרחב המגוגל לעולמו ולטעמו האישי.

כך למשל ביום הבחירות במצרים בחרה  Google לעצב את סמלה המקומי (Doodle) ברוח הבחירות המתקיימות, פתחה מרכז מידע מקוון המכוון את האזרחים המצרים אל מוקדי ההצבעה והעלתה לאוויר ערוץ You Tube המשדר סרטי תעמולה. 

דוגמה זו מדגישה את היותה של Google מחוברת לחיינו ולצרכים העולים מהם.

אולם לא די בכך. כיום חותרת Google להכיר את משתמשיה - את הרגלי הצריכה ודרכי הפעולה שלהם לעומק!   (גבירצמן, 2011) 

משמעות הדבר היא שעוקבים אחר כל חיפוש, מייל או פרסומת אותה אנו צורכים ומתאימים אותה בעבורנו. השאיפה היא לדעת בדיוק מי אנחנו, מי המשפחה והחברים שלנו ובדיוק מה אנחנו אוהבים...

וזה לא עוצר רק באינטרנט, הרי רובנו לא נמצאים כל היום מול המחשב!

זה מגיע גם לטלפונים הסלולריים. חזונה של Google מתמקד בהפיכתו לארנק דיגיטאלי שיאפשר הכרות מעמיקה עם תרבות הקניות של כולנו. כפועל יוצא מכך יזומנו פרסומות ממוקדות שיניבו רווחים משמעותיים.

Google, על פי טענתה מנסה להתרכז בשיפור משמעותי של חיינו (גבירצמן, 2011).

להתאמה האישית למשתמש בלמידה יתרונות רבים ומשמעותיים והיא מאפשרת ללומד התקדמות אינדיווידואלית בהתאם לצרכיו. גם בעולם הרחב, יש יתרונות רבים ליכולת ההתאמה לצרכים האישיים ולהתחשבות בהם.

אולם, במקרה של Google אני חשה כי דריסת הרגל המשמעותית שיש לה בחיינו מאפשרת לה חדירה לפרטיות של כל אחד ואחד מאתנו תחת הכותרת הפופולארית של "התאמה אישית" ו"שיפור חיינו". המידע הזה, הנאסף ללא כל רשות עשוי לשמש גם כנגדנו ביום מן הימים.

הקידמה, אותה אני לרוב מברכת הופכת הפעם לחיטוט מיותר בחיינו.

בטוחני כי ל- Googleיש את היכולת להמשיך להיות מותאמת ומחוברת לאירועים בהוויתינו הקולקטיבית מבלי להתחקות ולעקוב אחר כל צעד וצעד של כל אחד מאתנו במרחב הדיגיטלי.

התחושה הזו, שעוקבים אחרי כל יום כל היום, קצת מלחיצה אותי. אני מבינה פתאום כי מנעד הסכנות הטמונות באינטרנט מתרחב. פתאום גם מי שחשבנו לידיד ואוהב יש בידו מידע שיכול לשמש גם כנגדנו.

ומי יודע, אולי יבוא יום בו יהיה מי שיגן עלינו ועל פרטיותינו...

עד אז מוטלת עלינו כאנשי חינוך המשימה להכין את דור העתיד להתמודדות גם עם החשיפה הבלתי נשלטת המאפיינת את המרחב הדיגיטלי. עליהם להבין כי יש מי שבוחן כל תנועה שלהם, כך שידעו להתנהל באופן שקול. מודעות לכך והתנהלות שכזו תסייע להם לשמור על עצמם מחשיפת יתר.

מקורות:

צ'נג, י' צ' (2003). חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה ואינדוידואליזציה. בתוך: ע' וולנסקי וי' פרידמן (עורכים), בתי ספר בניהול עצמי – מבט בין-לאומי (עמ' 29-55). ירושלים: משרד החינוך.

משחק ילדים

ביום שישי האחרון עת נכנסתי לביתה של אחותי נדהמתי לגלות כי לבנה הקטן בן ה-3 וחצי, ישנה עמדת מחשב משלו.

עמדת המחשב במדוברת

כשאני הייתי בת גילו לא חלמתי אפילו לגעת במחשב...

אין ספק העולם השתנה!

זלכה (2011) מתארת במאמרה את הערך המוסף שיש לשילוב סביבות דיגיטאליות בגיל הרך ואת יכולתה של סביבה זו לסייע לתהליך הלמידה המתרחש בגן.

זוהי סביבה אינטראקטיביות המזמנת לילד מגוון עשיר של מבעים, מולטימדיה, דינאמיות ועוד. זוהי הסיבה בגינה חותר משרד החינוך לשילוב המחשב כחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים בגני הילדים.

משחקי המחשב מאפשרים טיפוח מיומנויות של מוטוריקה עדינה, תיאום עין- יד, שיפור מהירות התגובה, יכולת ריכוז, טיפוח מיומנויות חזותיות, שמיעתיות ומרחביות, מיומנויות חשיבה ורצף פעולות.

אין זה פלא שהילדים היום חכמים ומתוחכמים בהרבה.

אולם, גם הפעם, אין ביכולתה של הסביבה הדיגיטלית לייצר את ערכה המוסף ללא תיווך. לשיח בפינת המחשב, הנעשה בתיווכה של הגננת חשיבות רבה והשפעה ניכרת על הרגלי הצריכה של הילד. תפקידו של השיח הוא בפיתוח המוטיבציה ויכולת הלמידה בעתיד (זלכה, 2011).

הערך המוסף של הסביבה הדיגיטלית וחובת שילובה בתוכנית הלימודים בגני הילדים, אינם עומדים במבחן המציאות.

בפועל, במרבית הגנים ישנו מחשב, אולם הוא לרוב אינו תקין. כמו כן, אין ביכולתו של מחשב אחד לתת מענה מקיף ומשמעותי לגן ובו 35 ילדים.

מכך אני מסיקה שגם הפעם לא תבוא הישועה ממשרד החינוך.

אני יוצאת מנקודת הנחה שלמרבית הילדים בגיל הגן ישנו מחשב בבית. אני מניחה כי גם הם כמו האחיין שלי זוכים לחשיפה כזו או אחרת לסביבה הדיגיטלית ומשחקים במחשב בזמנם הפנוי.

אך האם יש בכוחם של ההורים לבצע את השיח המתווך החשוב כל כך ללמידה?

אני משערת שמרבית ההורים נעדרים יכולת והבנה לביצוע שיח שכזה. גם אלו אשר יש ביכולתם לבצע שיח זה אינם מתאמצים לעשותו. שכן, המחשב אינו נתפס אצלם כאמצעי ללמידה אלא כאמצעי בו הילד יכול להעסיק את עצמו ולהעביר את הזמן.

לטענתי, גם הפעם יש בכוחה של מערכת החינוך לקדם את התהליך. נכון שהמערכת נעדרת אמצעי הוראה דיגיטאליים, אולם יש בכוחה לקיים ערבי הסברה להורים אודות הערך המוסף שיש לסביבה זו והאופן בו יש לקיים שיח מתווך.

בעידן בו המחשב הפך ל"משחק ילדים" אשר מהווה מפתח להצלחה והבנת העולם בו אנו חיים, חשוב יותר מכל להדריך גם את ההורים על יתרונותיה הלימודיים של הסביבה הדיגיטלית.

ביבליוגרפיה:

זלכה, ג' (2011). סביבה לימודית דיגיטלית בגני הילדים. מתוך: חן, ד' וקורץ ג' (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמאים: אור יהודה.

מנותקים? בואו נתחבר...

"המדיה החברתית במרחב הדיגיטלי הופכת למשמעותית ומשפיעה כמעט על כל תחום בחיינו" (הסגל, 2011 עמ' 13). את ההשפעה המכרעת של המדיה החברתית ניתן לראות בעיקר על בני הנוער.

במקום שמערכת החינוך תבחר לנצל את המרחב הדיגיטלי בכלל ואת המדיה החברתית בפרט כאמצעי עזר להתקרבות לעולם הלומדים, היא פרסמה לפני מספר ימים הוראה האוסרת על מורים ליצור אינטראקציה עם תלמידים בפייסבוק.

כתבה בחדשות ערוץ 2 זימנה שני מורים בעלי עמדות מנוגדות לדון בתקנה זו.

סרטון מתוך: mako.co.il/news-channel2/Six-Newscast/Article-890cc9b4c20f331017.htm

עמדותיהם של המורים בכתבה מעידות על הפער הקיים במערכת החינוך. מחד, המורה יוסי פרבר המדבר על המדיה החברתית כהזדמנות חינוכית, משמעותית ואותנטית ליצירת קשר. מאידך, המורה אורית טטי, המצדדת בהפרדת המורים מהרשתות החברתיות, בד בבד עם תיאוריה את הצעדים המשמעותיים שעושה בית הספר על מנת להיות רלוונטי למאה ה-21.

איך ניתן להתחבר לעולם התלמידים באופן רלוונטי המותאם למאה ה-21 ולהתעלם לחלוטין מהפלטפורמה החברתית המהווה חלק נכבד מחייהם?

לדעתי, תקנה זו ומורים המצדדים בה, יהפכו את מערכת החינוך למנותקת מעולמם של הלומדים!

במקום לחנך את המורים להתנהלות נבונה ובטוחה ברשת החברתית – המורים מפחדים ונמנעים מהמדיום החברתי.

כפי שאמר פרנקלין רוזוולט" אין לפחד, אלא מהפחד עצמו". הפחד של המורים והדרתם מהמדיה החברתית הוא זה אשר נמצא בעוכריהם! במקום לברוח ולהימנע יש להתמודד. כפי שכבר כתבתי בפוסט זה בעבר ההתמודדות טמונה בקביעת כללים להתנהלות מורים ברשתות החברתיות. 

כמורה, אשר התנסתה בשימוש בפייסבוק כפלטפורמה להידברות ותקשורת מוצלחת עם תלמידיה אני יכולה לגזור מספר כללי התנהגות (הכללים שיפורטו רלוונטיים לתלמידים מעל גיל 13 הרשאים לפתוח חשבון ברשת החברתית). 

ראשית, כדי שהמורה יוכל לנהל שיח חופשי עם תלמידיו מבלי לחשוש מכניסה לעולמו האישי, עליו לפתוח חשבון פייסבוק נפרד, המיועד להיקשרות מקצועית בלבד. כמובן שכדאי לפני כן להגביל את הגדרות הפרטיות של חשבון הפייסבוק הכללי לחברים בלבד!

כמו כן, חשוב ליצור שיח עם התלמידים הקשור לנושאים הרלוונטיים ללימודים ולכיתה. התנהלות בנושאים אלו מבהירה מיד את הגבולות הנהוגים במרחב הכיתתי ברשת החברתית.

בנוסף, כאשר תלמיד פועל באופן שאינו ראוי במרחב הכיתתי, ניתן להעיר ולתווך את כללי ההתנהגות הנהוגים במרחב הדיגיטאלי. מעורבותו של מורה במרחב זה מאפשר את המעבר מלדבר על זהירות ואתיקה ברשת ללעשות זאת בזמן אמת!

כאשר משרד החינוך יקבע כללי התנהגות למורים במדיה החברתית, הם יוכלו להפיק תועלת ולהנות מהערך המוסף שיש למרחב זה.

דוגמה אחת מיני רבות לכך טמונה בפרויקט של אלווין קולינסון, שהחליט לשחזר את רצף האירועים ההיסטוריים של מלחמת העולם השנייה. הוא צייץ לראשונה ב- 31 לאוגוסט – 72 שנה אחרי שהטנקים של היטלר חצו את גבול פולין....

נכון להיום יש יותר מ- 140 אלף איש אשר עוקבים "בשידור חי" אחר ההתנהלות של המלחמה הגדולה מכולן!

פרויקט שכזה מבטא את אפשרויות הלמידה הגלומות במדיה החברתית.

שיעורי ההיסטוריה נחשבו מאז ומעולם לפחות אטרקטיביים. אולם, הפיכת ההיסטוריה לעכשווית הנשענת על תאריכים בלוח השנה יכולה להפיח בכל תלמיד את "רוח הלמידה". הפרסום ברשת החברתית מעורר הדים גם בקרב אנשים שאינם קשורים לפרויקט הלימודי ומעשיר את הידע הנמצא בספרי הלימוד.

בטוחני, שדוגמה זו ויתרונותיה לתהליכי הלמידה של התלמידים יכולה לשכנע גם את משרד החינוך לסור מהתקנה שפרסם, לקבוע כללי התנהלות אחידים עבור מורים ברשתות החברתיות ובכך להיות מחוברים לעולמם של הלומדים.