רסיסים של הבנה

המרחב הדיגיטאלי והגלישה באינטרנט נראים לרובנו כטרוויאלים.
מידי בוקר, כאשר אני קמה אני ניגשת אל המחשב כשבידי כוס הקפה ומתעדכנת במיילים, נכנסת ל-fecebook ולעוד מספר אתרים. בקיצור – עושה סידורים! אני בטוחה שמרביתכם עושים כמוני.

אז זהו, שישנם אנשים שלא יכולים לעשות זאת. פשוט לא ניתנת להם האפשרות!

פעמים רבות כבר כתבתי כאן על הערך המוסף של המרחב המתוקשב. אחד העקרונות המרכזיים הוא היכולת להתאים עצמו לשונות הקיימת.

אך האם היכולת הזו באה לידי ביטוי גם בקרב אנשים עם מוגבלויות?

לצערנו, על אף תקנים בינלאומיים לכתיבת אתרים, נותרים אתרים רבים ללא הנגשה ובכך נמנעת מאנשים עם מוגבלויות האפשרות ליהנות מהטכנולוגיה.

מעציב שהעולם אינו מאפשר הזדמנות שווה לכל. הכי מזעזע בעיני הוא שיש אפשרות לעשות כן ויש אשר אינם רוצים להתאמץ. בתקופה בה הסיסמה אודות הצורך ב"צדק חברתי" נמצאת בכותרות, חבל שאין יותר אנשים אשר מבינים את הצורך בצדק חברתי לאלו אשר לא יצאו אל הרחובות לזעוק את כאבם.

על אף החושך השורר ברוב אתרי האינטרנט, רסיסי האור חודרים גם חודרים.

פיתוח טכנולוגי המתבסס על RSS מאפשר לספק עדכוני תוכן ומידע בנוחות ובמהירות וכך מתגבר על העדר ההנגשה ומאפשר לאנשים אלו לקרוא את המידע המתעדכן ומתפרסם ברשת (אלמוג, 2011).

פיתוח נוסף בתחום ההנגשה הוא אתר "רסיסים" של מט"ח הכולל בחובו מספר רחב של אתרים בלווי RSS, מאפשר למשתמש להוסיף אתרים על פי ראות עיניו, לתייג ולערוך שינויים והתאמות באופן הצגת האתר-שינוי צבעים וגדלים על פי הצורך (שם).

אין ספק כי זוהי יוזמה ברוכה. מצער שאנו זקוקים ליוזמות מסוג זה. חבל שזה לא פשוט מובן מאליו למפתחי האתרים.
בחרתי להתמקד בנושא זה מתוך תקווה לשינוי. בכותרת הבלוג שלי ציטטתי את גנדי באומרו כי "עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם". הפעם אני רוצה ליישם זאת. הפוסט הזה נועד לשם הנחלת השינוי מתוך תפילה שלא יהיה עוד צורך ביוזמות, אלא שההתחשבות באדם בעל צרכים מיוחדים תהפוך לדבר שבשגרה, על אחת כמה וכמה במרחב הטכנולוגי המושתת על עקרונות השוויון ומאפשר בקלות את ההתאמה לשונות הקיימת.


המידע בפוסט זה מבוסס על:
אלמוג, א' (24.7.11). רסיסים : מנגישים את תכני האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות [הודעה בבלוג] אוחזר ב-12 לאוגוסט 2011 מתוך http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/439

גלובליזציה הלכה למעשה

גלובליזציה מוגדרת כהתרחבותם ושילובם של הקשרים התרבותיים, כלכליים ופוליטיים בין מדינות, חברות ויחידים מכל העולם. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר (קוד פתוח, 2011).

הגלובליזציה תופסת תאוצה דווקא בשנים האחרונות כתוצאה מהתרחבות הטכנולוגיה, האינטרנט והרשתות החברתיות.
עיקרון הגלובליזציה ישים גם בחינוך. אחד העקרונות המרכזיים בלמידה מתוקשבת עוסק בצורך ביצירת סביבת למידה פעילה המתחברת לעולמו של הלומד.

בפרויקט למידה שיתופי ומתוקשב בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב לבין תלמידים בני אותו גיל בניו יורק מיישמים את עקרון זה של התקשוב. הסרטון הבא מציג את הפרויקט.


PS 327 Technology Showcase - Brooklyn, NY June 16, 2011 from Time To Know on Vimeo.


הצלחת הפרויקט מושתת על העמקה וביסוס של יחסים חברתיים בין תלמידים בני אותו גיל המונעים מתוך סקרנות ועניין משותף. זוהי דרך בלתי אמצעית לפיתוח הכרות עמוקה של תרבות אחרת, בעלת מאפיינים שונים אשר מרוחקת מאות אלפי קילומטרים (פורטל מס"ע, 2011).

פרויקט זה מהווה דוגמה נוספת ליכולתה של המדיה הדיגיטאלית להביא לשינוי מהותי של אופן הלמידה והחשיבה. צמצום המרחק הגיאוגרפי והטכנולוגיה מסייעים ללומדים בפיתוח יכולות רבות ומבורכות של תקשורת בכתב ובע"פ תוך פיתוח השפה האנגלית המשמשת כשפה המרכזית לתקשורת. הערך המוסף של התהליך מתבטא בפיתוח מיומנויות מידעניות של איסוף מידע והבנייתו.

גם הפעם מאפשרת הטכנולוגיה וכלי השיתוף הגלומים בה למידה מעניינת ואינטראקטיבית היוצאת מעולמו של הלומד ומסייעת לו בפיתוח יכולות תקשורת המהוות בסיס בעולם גלובלי.

בשבוע האחרון פרסם פורטל מס"ע את רשימת הבלוגים החינוכיים הנבחרים לשנת 2011. הבלוג שזכה במקום הראשון בישראל הוא בלוג של מורה לאנגלית היוצרת שיתופי פעולה עם תלמידים בבתי ספר בחו"ל. כן כן, בדיוק כמו אלה שבסרטון.

המורה הזו זכתה ולא בכדי. אין ספק שבכתיבה שיתופית בבלוג מתגלה הערך המוסף של הטכנולוגיה במלוא הדרו – שיפור תהליכי למידה קוגניטיביים ופיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה תוך שימוש בכלים טכנולוגיים.

כולי תקווה כי מורים נוספים יזהו את הזדמנות הגלובלית הגלומה במרחב הדיגיטאלי, ירימו את הכפפה ויזמו שיתופי פעולה נוספים התורמים ללומד ברמה האישית ולתדמית המדינה ברמה הלאומית.



מקורות:
פורטל מס"ע, 2011. כיתה משותפת תל אביב- ניו יורק. אוחזר ב-6 באוגוסט 2011 מתוך
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4122

קוד פתוח (2011). גלובליזציה. אוחזר ב-6 באוגוסט, 2011 מתוך
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94

תוכנית התקשוב הארצית

בשבוע שעבר זכינו, תלמידי מגמת תקשוב ולמידה לדורותיהם, לשמוע הרצאה על תוכנית התקשוב הלאומית מפיו של רוני דיין.

רוני הציג את התוכנית כשחר חדש במערכת החינוך, לטענתו זוהי התוכנית הראשונה במדינת ישראל הנותנת מענה למכלול של היבטים תוכנים, חברתיים- ערכים וארגוני. וזאת מתוך מטרה להשאיר את ביה"ס רלוונטי עבור הלומדים.

על מנת לשמוע עוד קצת על התוכנית, נצפה בסרטון הבא:






הסרטון מציג את הדגם המיטבי והניסויי של תוכנית התקשוב בו לכל תלמיד יש גישה למחשב נייד והכיתה כוללת לוח חכם. אולם, הרוב המוחלט של בתי ספר המשתתפים בתוכנית מצויד רק בעמדת מורה, מקרן ורשת אינטרנט. אין ספק שהצטיידות זו מותירה את השיעורים כשיעורים פרונטאליים בעיקרם, העושים שימוש בטכנולוגיה כגימיק ולא לשם שינוי מקיף ומהותי של הפדגוגיה.

נדב בדריאן, מעלה בפוסט שפרסם קושי נוסף הדן בפער בין הרצוי למצוי. מצד אחד החזון מדבר על פיתוח דמות בוגר בעל יכולת יצירה ולמידה עצמית עם גמישות מחשבתית. מאידך, הגישה נותרת מכניסטית ותבניתית.

אני בהחלט מסכימה עם עמדתו של נדב. גם תוכנית זו אינה נותנת את המענה התקשובי אליו אנו מכוונים.

אולם, כמו כל היבט בעולם בו אנו חיים- אין דבר שהוא מושלם! הרפורמה המתגבשת בתחום התקשוב אולי רחוקה מלהיות מושלמת וככאלה המחונכים לראייה מפוקחת וביקורתית, אנו בהחלט רואים את נקודות התורפה ומתקשים להתעלם מהן.

ייתכן, כי אין זו התחלה של שחר חדש. אולי השחר יעלה עוד מספר שנים, אולי לעולם לא?

אך כפי שאומר גדעון סער בסרטון- "זוהי התחלה של צעידה אל העתיד". וכטבעה של כל התחלה אנו רואים כיום רק את צעדיה הראשונים.

העקרונות המלווים את התוכנית נכונים במהותם.

זוהי הפעם הראשונה שמשרד החינוך מצהיר באופן רשמי על מקומו המרכזי של המורה ועל כך שהמפתח להצלחת התוכנית טמון בהשקעה במורים. אני בהחלט מברכת על תפיסה זו.

כמו כן, התחלת יישום התוכנית דווקא במחוז דרום וצפון מעידה על הרצון לצמצם את הפערים הדיגיטאליים והבנת החשיבות המרכזית שיש לכך. בנוסף, ההבנה שיש לתמוך בבתי הספר ולהעניק תמיכה טכנולוגית גם לאחר שלב ההצטיידות הראשוני מבטיחה את המשך יישומה.

כמורה לחינוך מיוחד, הורגלתי לראות גם שינויים מיקרוסקופיים כאשר הם מתחוללים. נכון, הדרך עוד בהחלט ארוכה. אין ספק שלא לכך התכוון המשורר שכתב על תקשוב והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. אך אני בהחלט מתחילה לראות את ניצני האור בקצה המנהרה...

להיות או לא להיות?

על מנת לדון בשאלה האם המחשב תורם לחינוך? נצפה בסרטון הבא.


בסרטון טוען פרופ' גבי סלומון כי השימוש שעושה מערכת החינוך במחשב הוא מאכזב. לטענתו, השימוש במחשב משמש לשם השגת מטרות כגון: שינון, זכירה, תרגול וכו'. שימוש זה לא מאפשר לממש את תרומתו האמיתית והמשמעותית של המחשב. התרומה מגיעה כאשר יש שינוי מהותי של כל הדרך הדיסיפלינרית.

מחקר בינלאומי מאשש את טענתו של סלומון ומעיד על כך שתוכניות הלימודים מחזקות העברת תכנים על פני טיפוח ופיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה (2011, Won-Pyo Hong).

למעשה נראה כי הקושי בשינוי מהלך ההוראה והלמידה טמון בשני היבטים מרכזיים אשר קופאים על שמרם, תוכניות הלימודים והמורים על אופן הכשרתם וחשיבתם.

ראשית, נראה כי תוכניות הלימודים צריכות לבטא את שינוי החשיבה והרצון בפיתוח מיומנויות גבוהות וחשיבה מסדר גבוה. תוכניות לימודים שישאפו לשינוי ורענון המטרות יאפשרו למידת חקר, חשיבה יצירתית וביקורתית אשר הכלים המתוקשבים הם הכלים המתאימים ביותר לקידום מטרות אלו.

על הנדבך של שינוי תוכניות הלימודים יש להוסיף את הנדבך של המורים. במוסדות להכשרה גבוהה יש להכשיר מורים חושבים, מערערים, סקרנים אשר מוכנים לצאת מהמסגרת החינוכית בה הם למדו ולהוביל את תלמידיהם אל עבר המאה ה- 21 ולהכשירם למיומנויות המאפיינות מאה זו.

נראה כי שינוי של שני ההיבטים - תוכניות הלימודים ואופן הכשרתם וחשיבתם של המורים יסייע למערכת החינוך להיכנס אל תוך תהליך שינוי הפדגוגיה החינוכית.



ביבליוגרפיה:

לונדון את קירשנבאום (2010). האם השימוש במחשב תורם לחינוך? אוחזר ב- 22 ליולי 2011 מתוך http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=691366&TypeID=1&sid=182



Won-Pyo Hong (2011). An international study of the changing nature and role of school curricula: from transmitting content knowledge to developing students’ key competencies, Asia Pacific Education Review. Retrieved July 22, 2011 from http://www.springerlink.com/content/e2150t9l57542242

מאוד אטרקטיבי להיות אינטראקטיבי

אינטראקטיביות מוגדרת כיצירת דו שיח עם מפעילה (קוד פתוח, 2011) יכולת זו מודגמת ביתר שאת במרחב הדיגיטאלי המאפשר מעבר מהיר בין דפי האינטרנט, היפרטקסטואליות ומזמן תוכנות אינטראקטיביות כתוכנות של מעבד תמלילים וציור.


בניית אתרים אינטראקטיביים הפכה כיום לעניין שבשגרה. בעלי עסקים מבינים שאתר אינטראקטיבי הוא בעל סיכוי גבוה יותר לשימור ושיפור הקשר עם קהל הלקוחות ומאפשר שקיפות ושיתופיות. האתרים האינטראקטיביים מסייעים ללקוחות ולקהל הלקוחות הפוטנציאליים לחוש אמון כלפי האתר ולהעדיף אותו על פני המתחרים

(http://www.bonsite.co.il/News.asp?ID=58)

ראיה לכך ניתן למצוא באתר של דואר ישראל.

ניתן ורצוי ליישם עקרונות של אינטראקטיביות גם בהוראה.

סימס (1997) טוען כי אינטראקטיביות בלמידה מהווה מנגנון הכרחי ויסודי לרכישת ידע ולפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ופיזיות כאחד. אי לכך, על מנת להפוך תהליכי למידה למשמעותיים ויעילים עבור הלומד על הלמידה להיות גם היא אינטראקטיבית ולזמן שיתופיות של הלומדים.

כיום ניתן לראות ניצנים של למידה אינטראקטיבית גם במערכת החינוך, אולם לא די בניצנים אלו. למידה אינטראקטיבית צריכה להוות עמוד התווך של הלמידה כמנוע המניע אל עבר למידה משמעותית, רלוונטית ללומד ואשר מאפשרת לו הבעה של קולו האישי.

אז במקום לדבר על, נלמד איך לעשות את...

לבניית אתרים אינטראקטיביים מספר עקרונות חשובים. ראשית, על אתרים אלו לאפשר לגולשים להשמיע את קולם מתוך מגמה ליצור תקשורת דו סיטרית ואינטראקטיבית. לשם כך, ניתן להשתמש במספר פורמטים כגון: פורומים, קהילות, בלוגים, רשתות חברתיות, צ'אט ועוד. (http://www.bonsite.co.il/News.asp?ID=58)


במידה ונרצה להעריך את הלמידה כאינטראקטיבית יש לכלול בתוכה מספר אלמנטים כצפייה, חיפוש, עשיית שימוש, בנייה ויצירה. עקרונות אלו מאפשרים ללומד להיות פעיל בלמידה ובכך מיישמים אינטראקטיביות (simes,1997).

יישום עקרונות אלו יהפוך את קהל הלומדים לפעיל, סקרן ושותף לתהליך הלמידה כי למידה אינטראקטיבית היא סופר אטרקטיבית!!!!


ביביליוגרפיה

קוד פתוח, 2011. אינטראקטיביות. אוחזר ב-8 ביולי 2011 מתוך:


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA



בניית אתרים אינטראקטיביים (ח"ת). אוחזר ב- 16 ביולי 2011 מתוך

http://www.bonsite.co.il/News.asp?ID=58



Sims,R(1997). Interactivity: A Forgotten Art . Retrieved July 16, 2011 from

http://www.gsu.edu/~wwwitr/docs/interact/

כי זה פלוס (+) בשבילך...

לאחרונה, בשיטוט במנוע החיפוש Google ניתן למצוא סימן חדש שהצטרף אל צידו השמאלי של הקישור, סימן ה-

האם תהיתם מה משמעותו?
אז ככה... מסתבר שגם גוגל הבינה שהעולם שייך לרשתות החברתיות ולכן, החלה מפתחת רשת חברתית משלה ה-"Google+".


הפורמט הכללי בהחלט דומה ל-Facebook, ומעבר לעיצוב הפשוט, הנקי והנוח והטמעת אופציית החיפוש באתר עצמו, ישנם מספר שינויים משמעותיים אשר מעניקים לרשת חברתית זו ערך מוסף. כך למשל, מאפשר האתר יצירת מעגלים חברתיים. בדרך זו ניתנת אפשרות לפרסם סטאטוסים המותאמים לכל מעגל חברתי ובמילים אחרות- החבר'ה מהעבודה כבר לא יזכו לקרוא על הנסיעה המשפחתית לחרמון ; )
מעבר לצ'אט טקסטואלי יכלול האתר צ'אט קולי ווידיאו צ'אט (עד ל-10 אנשים).
סימן ה- 1+ ישמש לשם איסוף המלצות המשתמשים אודות האתרים השונים, כך שבעתיד תוצאות החיפוש בגוגל יתבססו יותר ויותר על חוכמת ההמון (ג'אנה, 2011).

התוספות הנכללות ברשת חברתית זו יכולות להיות ישימות גם במערכת החינוך.

האפשרות לפתוח פרופיל אחד ולהתאים את הסטאטוסים לקהל הנמענים, יסייע רבות למורים. שכן מעתה אין צורך לחשוש מהמידע שיגיע לידי התלמידים- ניתן פשוט לתחם אותו וליצור מרחב כיתתי קבוע הנגיש למורה לשימושיו השונים.

זאת ועוד, האפשרות לגיוון אפשרויות הצ'אט והשימוש בוידיאו צ'אט יכול לאפשר תמיכה משמעותית בלומדים מעבר לשעות השהייה בבית הספר. העברת התכנים ללומדים תתבצע בדרך מוחשית, העונה לצרכים מידיים וזאת מבלי לצאת מהמרחב הכיתתי שנוצר.

"Google+" עושה צעד נוסף אל עבר ישומן של הרשתות החברתיות במרחב החינוכי.



רוצים לדעת עוד על Google+?

ג'אנה, י', 2011. פרויקט החדש של גוגל פלוס- Google plus. אוחזר ב- 10 ביוני 2011 מתוך:

http://www.webist.co.il/פרויקט-החדש-של-גוגל-פלוס-google-plus/

יצירתיות וחינוך – האם יש קשר ביניהם?

הסרטון הבא מתאר את האופן בו נראית מערכת החינוך כיום-



לפי דבריו של טום פיטרס (2007), מערכת החינוך כיום מדכאה את היצירתיות של הילד ומקבעת אותו לעקרונות קבועים מראש של עשה ואל תעשה.
ראייה לכך ניתן למצוא בילד בגן הילדים אשר מקבל "בלתי מספיק" באומנות רק בגלל שיצא מהקווים...
ללא כל ספק מערכת חינוך שכזו מצעידה את העולם בו אנו חיים אל עבר חיים שיגרתים, משעממים וחסרי כל תכלית.

וכן.... זו טרגדיה!

האם ניתן לשלב יצירתיות וחינוך? למרות שכיום זו נראית משימה בלתי אפשרית שילוב כזה הוא בהחלט אפשרי!

כבר במחקר שנעשה בשנת 1999 הסיקו כי שימוש מושכל בתקשוב מקדם מטרות חינוכיות כלמידה עצמאית באמצעות חקר ומסייע לפיתוח ערכים הומניטאריים (אשר, 1999). אני מוסיפה למסקנה כי בדרך זו ניתן לפתח גם את היצירתיות בקרב הלומדים.

כיום ישנם מורים המוכיחים זאת הלכה למעשה ומכוונים ללמידת חקר, המפתחת חשיבה מסדר גבוה ומשלבת אלמנטים של הבניית ידע תוך פיתוח היצירתיות הטמונה בלומדים ( ראיה לכך ניתן לראות במשימה המתוקשבת של כהן ליאן, 2010, בתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3041 ).

כיאה למאה ה- 21 והעידן הדיגיטאלי אחד הפתרונות הזמינים והעדכניים ביותר לגיוון דרכי ההוראה ושינויה טמון בשילוב המחשב בלמידה ובפיתוח פעילויות מתוקשבות השואפות לקידום היצירתיות של הלומד כחלק ממגוון המיומנויות אותם עליו לרכוש כאוריין דיגיטאלי.

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבה מתוקשבת" אנו נחשפים לכלים מרתקים אשר יכולים לסייע בקידום מגוון המיומנויות של המאה ה-21 אשר פיתוח היצירתיות נכלל בתחומן, כדוגמת העבודה עם הלוח החכם ותוכנת ה- ActivInspire. כולי תקווה שבסמסטר הזה אצליח סוף סוף ליישם חלק משלל הרעיונות אשר עולים בבלוג זה.
סמכו עלי שאת התוצרים והמסקנות אחלוק עימכם.

עד השבוע הבא בואו ננסה לחשוב באופן יצירתי!!!


ביבליוגרפיה:אשר, ס' (1999). פרויקטים באמצעות תקשוב. מחשבים בחינוך, גיליון 49 עמ' 30-34, אוחזר ב- 2 ליולי 2011 מתוך: http://www.amalnet.k12.il/madatec/articles/B2_00023.asp
כהן ליאן מ' (2010). דגמים של משימות מתוקשבות לילדים המביעות יצירתיות. אוחזר ב- 2 ביולי 2011 מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3041